שתי התכונות לעובד ה' / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
קידושין פ ע"ב
מתייחד אדם עם אמו ועם בתו; וישן עמהם בקירוב בשר.
מהן תכונות הבסיס שצריך כל עובד ה'?
על שאלה בסיסית זו עונה רבי יעקב יוסף מפולנאה (תולדות יעקב יוסף, בראשית ד"ה ובזה יבואר משנה), שמסיק מפרשנות פנימית של המשנה את התשובה לשאלה זו.
"אם", הוא הכינוי בזוהר למחשבה, שהרי "בינה יתירה ניתנה באשה", והאם היא המולידה את הבינה, והיינו המחשבה.
על האדם להתייחד עם אמו, והיינו, להסתגר עם מחשבתו ולייחד אותה לה' יתברך, כך ששום דבר אחר לא יחצוץ בינו ובין הקב"ה. זוהי התכונה הראשונה שנדרשת מעובד ה'. שכן, לו חושב האדם גם על הקב"ה, וגם על צרכיו החומריים, אין זה ייחוד אמיתי, וממילא אין כאן עבודת ה' אמיתית.
אולם, זה לא מסתכם רק בייחוד מחשבתו עם ה' יתברך, אלא צריך שיהיה צעד נוסף, וזה הייחוד עם "בתו", ומהי בתו?
אומר רבי יעקב יוסף, שבתו היא הדרגה שתחתיו, זאת אומרת המקום הזה שבו האדם תמיד מרגיש שהוא גבוה ממנו, ולכן "בתו", היא הכינוי לשפלות, וכוונתה הפנימית של המשנה היא שעל האדם לייחד את עצמו להתבונן בשפלותו, ולנהוג בשפלות זו.
אם האדם מאמץ את שתי התכונות הללו: ייחוד מחשבתו בה' יתברך, מתוך הכרה בשפלותו, הוא נזקק רק למרכיב אחד נוסף, וזה ששתי פעולות אלו יהיו ב"קירוב בשר", והיינו שהוא יחוש את המהלך הרגשי הזה בתוך חייו החומריים.
שכן, ישנם אנשים שחיי הרוח שלהם עשירים ומלאים, אולם כל זאת הוא רק במישור התיאורטי, כאשר במישור המעשי הם נעדרים את כל העושר הרוחני.
לכן, חובה על האדם לדאוג לכך שבשרו שלו יתקרב לדבקות המחשבה בה' ולתחושת השפלות, ולא שישאר הדבר רק בגדר תחושות רוחניות תיאורטיות.
אם ינהג האדם כך, מובטח לו שיהיה עובד ה' באמת.
