כתובה "מוקדמת"
הרב דב קדרון
גיטין יח ע"א
בדרך כלל שטר שנכתב ביום מסוים עם התאריך של אותו יום, והעדים חתמו עליו רק בלילה – פסול, כי זהו שטר מוקדם, אבל אם הצדדים היו עסוקים בעניינו של השטר מזמן כתיבתו עד זמן חתימתו אז הוא כשר.
הרבה פעמים קובעים זמן לחופה בלילה, ויש שכותבים את הכתובה עוד לפני כן, מבעוד יום וכותבים בה את התאריך של היום הקודם. הגרש"ז אויערבך זצ"ל (כתב עת מקבציאל תשנ"ה, עמ' קיד) סבר שאסור לעדים לחתום על כתובה כזו, כי אמנם מבחינת הצד הממוני של הכתובה אין חשש, שהרי הם עסוקים באותו עניין מזמן כתיבת הכתובה עד זמן חתימתה, אבל מכיוון שגם נזכר בנוסח הכתובה שהחתן קידש את הכלה, אז אם הקידושין מתבצעים רק בלילה, והעדים חותמים על כך שהחתן קידש את הכלה בתאריך של היום הקודם, זהו שקר.
אולם רבנים אחרים חלקו עליו (הגרש"א שטרן שליט"א והגר"נ נוסבאום שליט"א) וכתבו שאמנם מזכירים בנוסח הכתובה שהחתן קידש את הכלה, אולם זהו עניין צדדי ולא עיקר עניינו של שטר הכתובה, לכן אין כל כך חשיבות לפרט זה, ובנוסף לכך, כתב הגרש"א שטרן שליט"א ששמע שיש מקפידים בכל פעם שהחופה נערכת בלילה דווקא להשתדל לעשות את הקניין על הכתובה מבעוד יום, כי חלותו של כל שטר מתחילה בסוף היום של התאריך הכתוב בו, ואם יכתבו את התאריך של הלילה שבו נערכת החופה – תוקפו של השטר יתחיל בסוף היום למחרת, ונמצא שמזמן החופה עד סוף היום לא היה עדיין תוקף לשעבוד הכתובה, והרי אסור לאדם לשהות עם אשתו אפילו שעה אחת בלא כתובה, לכן יש מקפידים דווקא לכתוב את התאריך של היום הקודם ולעשות קניין, כדי שיתחיל תוקף שעבוד הכתובה לחול מתחילת ליל החופה.
