כתיבת גט וכתיבה בשבת / גיטין יט ע"א
הרב ירון בן צבי
דף יום-יומי, תורת הר עציון
המשנה שבסוגייתנו קובעת שיש לכתוב את הגט בדבר שהוא של קיימא, אף שאינו דיו על גבי קלף ככתיבת סת"ם. במסגרת הדיון בעניין זה מקשרת הגמרא את דיני כתיבת הגט לאיסור כתיבה בשבת, אך רבי יוחנן דוחה את המסקנה העולה מהשוואה זו: "וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה?". אפשר להבין את טענתו בשתי דרכים:
יש השוואה בין דיני שבת לדיני גט, אך אי אפשר להקיש וללמוד הלכות מכאן לכאן.
יש דמיון בין התחומים, אך אין קשר בין ההלכות.
הרמב"ם בהלכות גירושין (ד, א–ב) פסק כמשנתנו, אך בהלכות שבת (יא, טו) פסק:
"אין הכותב חייב עד שיכתוב בדבר הרושם ועומד, כגון דיו ושחור וסקרא וקומוס וקלקנתוס וכיוצא בהם, ויכתוב על דבר שמתקיים הכתב עליו, כגון עור וקלף ונייר ועץ וכיוצא בהם, אבל הכותב בדבר שאין רישומו עומד, כגון משקין ומי פירות, או שכתב בדיו וכיוצא בו על עלי ירקות ועל כל דבר שאינו עומד – פטור".
בהלכות גירושין דרש הרמב"ם שהדיו יהיה 'מתקיים' אך לא קבע כך גם ביחס למצע שעליו כותבים, ואילו בהלכות שבת הוא ציין את שתי הדרישות. נראה שלדעתו אין השוואה בין הדינים.
