מדוע לא לרקום פסוקים?
הרב דב קדרון
גיטין כ ע"א
גט שנכתב באופן של רקימת האותיות על בד אינו כשר, ומסביר רש"י שאין זה כתב קבוע, ולא מקיימים ברקימה את מצוות התורה "וכתב".
מכאן הקשה המהרי"ט (שו"ת חלק ב - אורח חיים סימן ג) על הרמב"ם ז"ל שכתב בתשובה (מובאת בב"י יו"ד סימן רפג) שאסור לרקום פסוקים בטלית. כך פוסק גם השולחן ערוך (יורה דעה הלכות ספר תורה סימן רפג סעיף ד): אסור לרקום פסוקים בטלית. מהרי"ט הבין שהסיבה לאיסור זה היא בגלל שאסור לכתוב רק חלק מהתורה, ולכן הקשה על הרמב"ם מהגמרא שממנה עולה שרקימה אינה נחשבת כתיבה.
אכן, הפוסקים כותבים שיש טעם נוסף מדוע אסר הרמב"ם לרקום פסוקים על טלית, מפני שאין קדושה בטלית, ומעיקר הדין מותר אף להיכנס איתה לבית הכסא, ויש חשש שיבואו הפסוקים לידי ביזיון. לפי טעם זה גם אם אין הרקימה נחשבת כתיבה, מכל מקום אסור לרקום פסוקים על הטלית, כי זה יכול להביא אותם לידי ביזיון, גם אם אינם נחשבים מבחינה הלכתית כתובים.
בעל ספר משנה שכיר (מועדים שבת) כתב שהייתה לו מפה לכסות את החלות בליל שבת קודש, שעשתה אמו הצדקת, ורקמה על המפה כל סדר קידוש, עם כל השמות ככתוב בתורה, וגם ברכת 'בורא פרי הגפן' עם ברכת 'שהכל' בשם ומלכות, והיה לו ספק אם מותר להשתמש בזה. הוא כותב בשם ספר קסת הסופר [סוף סי' יא ס"ק כח] שיש לבטל את המנהג לכתוב פסוקים על כיסוי החלות, גם מפני שהן עשויין להתכבס וקרוב חשש מחיקת השמות ח"ו.
