|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
על הכל כותבין על העלה של זית – זית אירופי
"מתניתין: ... על הכל כותבין, על העלה של זית, ועל הקרן של פרה ונותן לה את הפרה, על יד של עבד ונותן לה את העבד; רבי יוסי הגלילי אומר: אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים, ולא על האוכלים" (גיטין, יט ע"א).
שם עברי: זית אירופי שם באנגלית: Olive שם מדעי: Olea europaea נושא מרכזי: מה ייחודו של עלה הזית? לריכוז המאמרים שנכתבו על הזית האירופי הקש/י כאן.
כתיבה על עלה זית מוזכרת גם לגבי אב המלאכה "הכותב" בשבת: "המקרע על העור כתבנית כתב פטור, הרושם על העור כתבנית כתב חייב. כתב בקלפי אגוזים בקלפי רמונים בדם הקרוש בחלב הקרוש על עלה זית (תמונה 1)ועל עלה חרוב ועל עלה דלעת ועל כל דבר שהוא של קיימא חייב. על עלה חזרין ועל עלה כרישין ועל עלה בצלים ועל עלה ירקות ועל כל דבר שאין של קיימא או דבר שאין של קיימא על דבר שהוא של קיימא פטור עד שיכתוב דבר שהוא של קיימא על דבר שהוא של קיימא" (תוספתא, שבת, ליברמן, פי"א הל' ח'). מהתוספתא בשבת ניתן להסיק שניתן לכתוב גט על עלה של זית משום שהוא נשמר ("דבר של קיימא"): "על העלה של זית - דוקא עלה של זית וכיוצא בו דמתקיים. כדתניא בתוספתא על עלה של זית וחרוב ודלעת וכל דבר שהוא של קיימא כשר. אבל עלה של כרישין ובצלים ועלה ורדין. ועלה ירקות. וכל דבר שאינו של קיימא פסול" (תוי"ט, גיטין, פ"ב מ"ג). רשימה שונה במעט מובאת בספרי (דברים, כי תצא, פיס' רס"ט): "ספר, אין לי אלא ספר מנין עלי קנים עלי אגוז עלי זית עלי חרוב תלמוד לומר ונתן מכל מקום, אם כן למה נאמר ספר מה ספר מיוחד שהוא של קיימא יצא דבר שאינו של קיימא וכו'". דיון הלכתי זה מפנה אותנו לשאלה מה יייחודו של עלה זית בהשוואה לעלים אחרים בכלל ועלים מתקיימים בפרט? התשובה נעוצה באופן שבו צמחים מתמודדים עם אתגר משמעותי שמציבה בפניהם הסביבה היבשתית והוא התייבשות. בניגוד לסביבה מימית שבה אין קושי בהשגת המים החיוניים לתהליכי החיים הרי שביבשה על הצמח למצוא דרכים לייעל את קליטת המים ולצמצם את איבוד המים עד לרמה הכרחית. הבעייה של מחסור במים בולטת בעיקר בסביבה יובשנית ולכן נוכל למצוא בה מגוון של התאמות לפתרון. חשוב להעיר שצמחים אינם יכולים לוותר על איבוד המים באופן מוחלט, משום שעליהם לבצע דיות (טרנספירציה) דרך פיוניות העלים, אך עליהם למנוע איבוד מים נוספים. הזית בדומה לשאר הצמחים הקסרופיטיים (עמידים ליובש) של אגן הים התיכון נתון בקיץ לקרינת שמש חזקה, טמפרטורות אוויר גבוהות, לחץ אידוי חזק ומחסור במים. תגובת הצמחים למחסור במים מורכבת וכוללת שינויים התאמתיים או/ו נזקים לצמחים. מחקרים הראו שכמה מינים מגיבים לסכנות בעלייה ברמת הסקלרופיליות (נוקשות). מאחר והעלים הם האיבר הגמיש ביותר בתגובה לתנאים הסביבתיים המבנה שלהם משקף בצורה הטובה ביותר (יותר מאשר הגזע או השורשים) את ההשפעות של לחצי קיץ חמורים. עלים של צמחים קסרומורפיים מאופיינים ביחס נמוך של פני שטח לנפח כתוצאה משינויים במספר התאים ומימדיהם (הדבר מתבטא בעלים קטנים) וצפיפות גדולה יותר של מערכת ההובלה ופיוניות. התאמות מורפולוגיות/אנטומיות נוספות המצמצמות את איבוד המים הן גילגול עלים, התפתחות עלים מהירה, קוטיקולה (שכבה חיצונית של חומר שומני הקרוי קוטין העוטה את האפידרמיס של הצמחים) ושכבת שעווה עבים, רקמת עלה קשה (lignified), תאים מזופיליים (שכבת רקמת היסוד של העלה) וחללים בין תאיים קטנים. עלי הזית מותאמים היטב למניעת איבוד מים במשך תקופת הקיץ היבשה האופיינית לתחומי גידולו (ראו במאמר "רבי טרפון אומר: אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד" (שבת, כו ע"א)). להתאמות אלו יש מחיר מטבולי משום שמאגרי אנרגייה מוסטים מהגידול. למשל המנגנון של הקטנת שטח העלים מוביל כמעט בוודאות להפחתה משמעותית ביצרנות (שטח העלווה לביצוע פוטוסינתיזה קטן). כתוצאה משקלול תמורות זה (trade-off) אנו מוצאים בזני תרבות קשר בין ההתאמות ליובש לאופי בית הגידול בו הם התפתחו. הקוטיקולה העבה במיוחד של עלה הזית מעניקה לו מבנה גלדני דבר המתבטא בכך שניסיון לקפל אותו מסתיים בשבירה. הדבר מזכיר את ההבדל בין עלעלי אלת המסטיק היובשנית לעומת האלה הארץ ישראלית. על מנת לסבר את האוזן אציג השוואה בין עובי הקוטיקולה של הזית בהשוואה לצמחים אחרים (טבלה). הקוטיקולה בפני השטח העליונים של עלה הזית היא בעובי 11.5 מיקרומטר (μm) ובפני השטח התחתונים 4.5 מיקרומטר (μm).
תמונה 1. עלי זית
.
לעיון נוסף:
זית אירופי בצמח השדה.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות |
