טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים – תן זהוב
"שוב פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ור"ע מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו: מקום שכתוב בו: והזר הקרב יומת, ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה? אמר להן: לכך אני מצחק וכו'" (מכות, כד ע"ב).
שם עברי: תן זהוב (מצוי) שם באנגלית: Golden Jackal שם מדעי: Canis aureus
שם נרדף במקורות: שועל, תעלא
שם עברי: שועל מצוי (אדום) שם באנגלית: Red fox שם מדעי: Vulpes vulpes
שם נרדף במקורות: תעלא
נושא מרכזי: מהו השועל שיצא מבית קדשי הקדשים?
לריכוז המאמרים שנכתבו על השועל הקש/י כאן.
מקובל לטעון שהשם שועל במקורות מתייחס הן לשועל והן לתן הזהוב. שני מינים אלו שייכים למשפחת הכלביים ונפוצים יחסית באזורנו. שני מינים אלו שונים זה מזה בפרטי מבנה והתנהגות העשויים לעיתים לסייע לנו לקבוע לאיזה מביניהם מתייחס מקור זה או אחר. בשופטים (טו ד') אנו קוראים: "וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתוך". התאור של הפניית הזנבות והנחת הלפידים ביניהם הולם טוב יותר את השועל משום שזנבו הארוך והשעיר מגיע בעת תנועה כמעט עד הקרקע.
את פשר בחירת השועלים למטרת הצתת שדות פלשתים מנמק רב חייא בר אבא: "אמר שמשון: יבא מי שחוזר לאחוריו, ויפרע מפלשתים שחזרו בשבועתן" (סוטה, י ע"א). מפרש רש"י (שם) את הביטוי התמוה "שחוזר לאחוריו": "כשצדין אותו אינו מחזיק לברוח אלא חוזר עקלקלות". לענ"ד דברי רש"י רומזים על כך שהשועל טריטוריאלי ולכן כאשר רודפים אחריו אין הוא מתרחק ועוזב את הטריטוריה אלא חוזר אליה עם סיום המרדף. השועלים אכן טריטוריאליים וגודל הטריטוריה נקבע על פי כמות המזון שבה. המהרש"א בחידושי אגדות מוסיף ששמשון לא הסתפק רק ברמז הנובע מהתנהגות השועל אלא גם העצים אותו באופן קשירת זוגות השועלים זה לזה: "יבא מי שחוזר לאחוריו כו'. ובענין זה אמר ג"כ שהפנה זנבותיהן זה לזה דהיינו אחוריהן זה לזה לרמוז כיון שהם חזרו משבועתן לאחוריהם גם לישראל ניתן רשות לחזור אחור משבועתן". בדברי הרד"ק (שופטים, שם) אנו מוצאים הסבר ביולוגי אחר לבחירת השועלים:
"שועלים - למה שועלים? לפי שהשועל מנהגו לחזור לאחוריו, לפיכך היה דבק הלפיד בין שתי הזנבות, כי כל אחד מהם היה חוזר לאחוריו ולא היה נפרד מחבירו, ומתוך כך היה הלפיד דבק בהם. ואלולי כן היה זה הולך לפניו וזה לפניו והלפיד נופל מביניהם. ורז"ל דרשו מאי שנא שועלים? אמר שמשון: יבא שועל שחוזר לאחוריו ויפרע מפלשתים שחזרו בשבועתם והיא שבועת אבימלך לאברהם".
לדעת הרד"ק משמעות הביטוי "שחוזר לאחוריו" הוא שהשועל נע לאחור. כתוצאה מתנועה זו נוצר מפגש הדוק בין זנבות זוגות השועלים המאפשר לאחוז בלפידים. לצערי עדיין אין לי הצעה להסבר ריאלי להתנהגות שהרד"ק מייחס לשועל ואודה למי שיאיר עיני בשאלה זו. עדות לזהות השועלים שהציתו אש בשדות פלשתים נמצאה בפסיפס בית כנסת מתקופת התלמוד שהתגלה ליד חוקוק. הפסיפס כולל תיאור מקראי של שמשון הגיבור ושני זוגות שועלים שלפיד בוער נקשר בין זנבותיהם, כמתואר בספר שופטים. ראה דיווח כאן.
בפרקי אבות (פ"ד מט"ו) נאמר: "הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים". ממשנה זו משתמע שהן האריות והן השועלים הם בעלי חיים חברתיים שקיימת בהם היררכיה חברתית ועל פי המשנה עדיף להיות בתחתית הפירמידה השלטונית של האריות על פני ראש הפירמידה בקרב השועלים. בלהקות האריות אכן קיים מדרג חברתי אך אין לו מקבילה בין השועלים המצויים היחידאים. לעומת זאת התנים חיים בחבורות מלוכדות בעלות מדרג חברתי יציב בדומה לאריות.
השועל היחידאי קטן המימדים צד פריטי מזון קטנים יחסית כמכרסמים, ארנבות, חוגלות וכד' ולעומתו התן גדול יותר וצד בלהקות המסוגלות להכריע בעלי חיים גדולים יחסית כצבאים, כבשים ועיזים. הבדל נוסף הוא בבית הגידול של שני מינים אלו. השועלים מתרחקים מסביבה מאוכלסת ומעדיפים בתי גידול מבודדים ואילו התנים חיים בקרבת האדם וחודרים לחצרות וגדרות הצאן (1). בהיותי תלמיד בישיבת "נתיב מאיר" בבית וגן לפני למעלה מ – 40 שנה היו להקות התנים אורחים של קבע בחצר הפנימיה. מובא בגמרא בחולין (כג ע"א): "מעשה ודרס שועל רחל במרחץ של בית הינו". מתוך ההבדלים בגודל הטרף ובית הגידול ניתן להניח שהגמרא מתייחסת לתנים משום שהיכולת לדרוס רחל והחדירה לתוך המרחץ אופיינית יותר לתנים. בפסוק בשיר השירים (ב' ט"ו) "אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר" לא נוכל לקבוע אם הכוונה לשועל או לתן משום ששניהם ניזונים מטרף חי מגוון ביותר ואינם בוחלים גם באכילת פגרים, פירות, ירקות וזרעים וידועים כמשחיתי כרמים.
השועל שהתנאים ראו כאשר יצא מבית קדשי הקדשים הוא אחד מבין שני המינים שתארנו. ייתכן והסביבה החרבה מתאימה יותר לקיומם של התנים.
תן זהוב צילם: Pro fberger
שועל מצוי צילם: MaleneThyssen
(1) בעת האחרונה חל שינוי בהתנהגות השועלים והם חודרים יותר ויותר לסביבות מאוכלסות. השועלים הפכו למין מתפרץ בשל הזמינות הגבוהה של מזון שמקורו בפסולת ליד יישובי אדם.
רשימת מקורות:
מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 67).
לעיון נוסף:
בפורטל "הדף היומי": "כדמסיק תעלה מבי כרבא" - מידע נוסף על התנהגות השועל.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
