הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
גיטין מה ע"ב
תלמוד גיטין מה, ב:
"תניא: לוקחין ספרים מן העובדי כוכבים בכל מקום ובלבד שיהיו כתובין כהלכתן, ומעשה בעובד כוכבים אחד בצידן שהיה כותב ספרים, והתיר רשב"ג ליקח ממנו. ורשב"ג, עיבוד לשמן בעי, כתיבה לשמן לא בעי? דתניא: ציפן זהב, או שטלה עליהן עור בהמה טמאה - פסולות, עור בהמה טהורה - כשרות, ואף על פי שלא עיבדן לשמן; רבי שמעון בן גמליאל אומר: אפילו עור בהמה טהורה - פסולות, עד שיעבדן לשמן! אמר רבה בר שמואל: בגר שחזר לסורו. לסורו, כ"ש דהוי ליה מין! אמר רב אשי: שחוזר לסורו משום יראה".
לפי התלמוד הבבלי גר שחזר לגיותו (חסר לסורו) משום יראה ספר תורה שכתב כשר.
התלמוד הירושלמי מרחיב את ההיתר גם לגר שחזר לסורו שלא מתוך יראה (כלומר מתוך רצון). התלמוד הירושלמי קובע שכל אדם שמחובר בצורה זו או אחרת לתרבות ישראל רשאי לכתוב ספר תורה.
תלמוד ירושלמי גיטין ד, ו:
"תני גוי מוכר ספרים תפילין ומזוזות אסור ליקח ממנו. והא תני מעשה בגוי אחד בצידן שהיה מוכר תפילין ומזוזות ובא מעשה לפני חכמים ואמרו מותר ליקח ממנו. ר' שמואל בר נתן בשם ר' חמא בר חנינה בגוי שחזר לסורו הוה".
