מה יתרון אדם על בהמה?
הרב דב קדרון
גיטין מה ע"א
בגמרא מסופר שרב עיליש נשבה בידי גוים, ובא לשם עורב וקרא משהו, ואדם שהבין את לשון הציפורים אמר שהעורב אמר לו לברוח.
ר' צדוק הכהן מלובלין (דובר צדק עמוד מו) מוכיח מכאן שגם בבעלי חיים נמצא חכמה ודעת, כמו צפצוף העופות שנחשב כדיבור, וכמו מטווה העכביש ודומיהם אשר יסופרו בנפלאות טבע הברואים, ולפי זה הוא כותב שאין הבדל עקרוני בין אדם לבהמה, כי בשניהם מוטבעת חכמת הבורא, ובעצם ההבדל בין אדם לבעלי חיים הוא רק בכמות, שחכמת האדם גדולה יותר, וזה אינו הבדל עקרוני.
אם כן, הוא שואל: מהו מותר האדם מן הבהמה?
ומבאר שיתרון האדם נובע מהנפש, נשמת חיים, שהוא צלם אלוקים הניכר על הגוף. כי השם "אלוקים" משמעותו: שליט על הכוחות כולם (כמו שכתב בטור אורח חיים סימן ה'), כלומר מושל על כל כוחות הטבע, לכן "אלקים" בגימטריא "הטבע". וכן הדיין ומושל בעירו נקרא "אלהים", וכן שרי מעלה המושלים על דבר פרטי. כלומר "צלם אלוקים" משמעותו שלטון. וכן האדם, בידו להיות מושל על כל כוחותיו הטבעיים להטותם ולשנותם כאשר ירצה, כמו שאמרו חז"ל (בראשית רבה ל"ד, י'): "הצדיקים לבם ברשותם". מה שאין כן בעל חיים, שהכל מוטבע אצלו מתולדתו ואין בידו לשנות טבעו.
כאשר יש לאדם צלם אלוקים, כלומר שכח הנפש מאיר בגוף והוא מושל על כל כוחות גופו הבהמי, אז ממילא הוא מושל גם על כל הכוחות הבהמיים של כל בעלי החיים כמו שמושל על בהמיות עצמו.
