|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
גושקרא ליכא קימחא דשערי איכא – שעורה
"מרתא בת בייתוס עתירתא דירושלים הויא, שדרתה לשלוחה ואמרה ליה: זיל אייתי לי סמידא. אדאזל איזדבן, אתא אמר לה: סמידא ליכא, חיורתא איכא, אמרה ליה: זיל אייתי לי. אדאזל איזדבן, אתא ואמר לה: חיורתא ליכא, גושקרא איכא, א"ל: זיל אייתי לי. אדאזל אזדבן, אתא ואמר לה: גושקרא ליכא, קימחא דשערי איכא, אמרה ליה: זיל אייתי לי. אדאזל איזדבן, הוה שליפא מסאנא, אמרה: איפוק ואחזי אי משכחנא מידי למיכל, איתיב לה פרתא בכרעא ומתה. קרי עלה רבן יוחנן בן זכאי: הרכה בך והענוגה אשר לא נסתה כף רגלה" (גיטין, נו ע"א).פירוש: אשה אחת ושמה מָרְתָא בַּת בַּיְיתוֹס עֲתִירְתָּא [עשירה] שבירוּשָׁלַיִם הָוְיָא [היתה]. שְׁדַרְתָהּ [שלחה] לִשְׁלוּחָהּ וְאָמְרָה לֵיהּ [לו]: זִיל אַיְיתֵי [לך הבא] לִי סְמִידָא [סולת]. אַדַּאֲזַל אִיזְדַּבַּן [עד שהלך נמכרה הסולת]. אֲתָא [בא] אָמַר לָהּ: סְמִידָא לֵיכָּא, חִיוָּרְתָא אִיכָּא [סולת אין, קמח יש], אָמְרָה לֵיהּ [לו]: זִיל אַיְיתֵי [לך הבא] לִי קמח. אַדַּאֲזַל אִזְדַּבַּן [עד שהלך נמכר הקמח]. אֲתָא [בא] וְאָמַר לָהּ: חִיוָּרְתָא לֵיכָּא, גּוּשְׁקְרָא אִיכָּא [קמח אין, סובין יש]. אָמְרָה לֵיהּ [לו]: זִיל אַיְיתֵי [לך הבא] לִי. אַדַּאֲזַל אִזְדַּבַּן [עד שהלך נמכר] גם זה. אֲתָא [בא] וְאָמַר לָהּ: גּוּשְׁקְרָא לֵיכָּא, קִימְחָא דְּשַׂעֲרֵי אִיכָּא [סובין אין, קמח שעורים יש]. אָמְרָה לֵיהּ [לו]: זִיל אַיְיתֵי [לך הבא] לִי קמח שעורים. אַדַּאֲזַל אִיזְדַּבַּן [עד שהלך נמכר] גם זה. הֲוָה שְׁלִיפָא מְסָאנָא [היתה חלוצת נעל, יחפה] באותה שעה, אָמְרָה: אֵיפּוֹק וְאֶחֱזֵי אִי מַשְׁכַּחְנָא מִידֵי לְמֵיכַל [אצא ואראה אם אמצא דבר מה לאכול], אֵיתִיב לָהּ פַּרְתָּא בְּכַרְעָא [התיישב לה גלל ברגלה] וּמֵתָה, מכיון שהיתה כל כך מפונקת והגועל גרם לה למות. קָרֵי עֲלָהּ [קרא עליה] רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי כתוב זה שבפרשת הקללות שבתורה: "הָרַכָּה בְּךָ וְהָעֲנֻגָּה אֲשֶׁר לֹא נִסְּתָה כַף רַגְלָהּ הצג על הארץ מהתענג ומרוך" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
ראו במאמר "לחם בכורים עשרים לחם שעורים" (כתובות, קה ע"ב)..
|
 |
 |
|
|
שעורה תרבותית - צולמה בסלובניה צילם: Lucash |
שעורה דו-טורית (משמאל) וששה-טורית צילם: Xianmin Chang |
רשימת מקורות:
י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 146-148).
לעיון נוסף:
שעורה תרבותית באתר צמח השדה.
על ביות השעורה ראה סכום מאת ד"ר עקיבא לונדון. לקריאה לחץ כאן.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.