מי הוא יהושע בנו של רבי עקיבא?
שבועות ו ע"א
"שאל יהושע בנו של רבי עקיבא".
פירש רש"י:
"יהושע בנו של ר' עקיבא - הוא יהושע בן קרחה שר' עקיבא קרח היה כדאמרי' בבכורות (דף נח) חוץ מן הקרח הזה".
כדברי רש"י כתב גם רשב"ם נכדו במסכת פסחים דף קיב ע"א:
וכן כתבו התוספות במסכת בבא בתרא דף קיג ע"א בשם ר"י נינו של רש"י.
וכן כתב ר' שמחה מויטרי תלמידו של רש"י (מחזור ויטרי סימן תכד ד"ה תחילת אמוראים).
וכ"כ המאירי בבית הבחירה בפתיחה למסכת אבות.
וכ"כ השל"ה הקדוש (כללי התלמוד, כב - כלל יחוסי החכמים, אות תפו).
וכן הוא בסדר תנאים ואמוראים, שהוא חיבור מתקופת הגאונים, חלק ב אות ב:
"ורבי יהושע בן קרחה היה בנו של רבי עקיבא הקרח".
אבל התוספות במסכת פסחים דף קיב ע"א חלקו על הרשב"ם שם, וכתבו:
"ואין נראה שיהיה הגמרא קורא אותו בן קרחה דרך גנאי שהרי נענשו הנערים שקראו לאלישע עלה קרח (מלכים ב ב) ובן עזאי קראו כן דרך בדיחותא".
ובתוספות בבבא בתרא דף קיג ע"א האריכו להקשות יותר:
"ואין נראה לרבינו תם דנהי דבן עזאי הוא דקאמר ליה הכי בלשון בדיחותא חס ושלום שהיה להעלות לו שם על שום קרחות דגנאי הוא כמו עלה קרח (מלכים ב ב) ובפרק שואל (שבת דף קנב.) דאמר ליה ההוא גוזאה לרבי יהושע מהכא לקרחינאה כמה הוי כו' שהיה מגנה אותו על שהיה קרח ועוד דאמרינן בפרק בתרא דמגילה (דף כח.) שאל רבי את רבי יהושע בן קרחה במה הארכת ימים כו' א"ל רבי ברכני א"ל יהי רצון שתגיע לחצי שנותי.
ואי קרחה הוא ר' עקיבא הלא לא נשא בת כלבא שבוע עד שקבל עליו ללמוד ואז היה כבר בן ארבעים שנה כדתניא (ספרי פ' הברכה) ארבעים שנה עסק בפרקמטיא וארבעים שנה למד וארבעים שנה לימד וכל ימיו ק"כ שנה ואפילו נולד ר' יהושע בנו מיד כשנשאה אכתי לא היה כי אם בן פ' כשנולד רבי דאמר בפרק בתרא דקידושין (דף עב: ) עד שלא מת רבי עקיבא נולד רבינו הקדוש ופחות ממאה וארבעים לא היה ר' יהושע כשבירך את רבי דבפחות משבעים לא היה מברכו וכבר היה רבי בן ששים שנה ומה ברכה היא זו לברכו בעשר שנים? ועוד דסברא שלא נולד עד שחזר ר' עקיבא מבי רב אחר כ"ד שנה. א"כ כשהיה ר' יהושע בן ק' וארבעים כבר היה רבי בן פ"ד שהוא יותר מחצי ימיו.
ועוד שפי' רבינו נסים במגלת סתרים שמצא בבראשית רבה דחוץ מן הקרח היה רבי אלעזר בן עזריה אלא אומר ר"ת דקרחה הוא שם אדם כמו קרח".
מתוך כך נראה שר"י המוזכר בתוספות בב"ב אינו ר"י הזקן, אלא אולי ריב"א, או שצריך לגרוס רש"י או רשב"ם.
כי אילו ר"י היה חולק על ר"ת דודו ורבו, היה לתוספות לבאר כיצד תירץ את קושיותיו. וגם סתמא דתוספות בערבי פסחים שהם תוספות טוך תלמיד תלמידו דר"י, לא היו סותמים שלא כמותו.
כדברי ר"ת משמע גם מהקדמת הרמב"ם למשנה ד"ה הפרק הרביעי, שמנה את ר' עקיבה ואת ר' יהושע בן קרחה כבני אותו דור:
"והדור השני אחרי החרבן, ר' טרפון, ור' עקיבה, ור' אלעזר בן עזריה, ור' ישמעאל, ור' יהושע בן קרחה...".
וכדעת ר"ת כן דעת האריז"ל, כמו שהביא משמו החיד"א בהגהותיו לסדר תנאים ואמוראים שם באות ג:
"והיינו כמ"ש רש"י בבכורות דף נ"ח [ע"א ד"ה חוץ] ופ"ק דשבועות [דף ו, ע"א ד"ה יהושע] ורשב"ם פרק ערבי פסחים דף קי"ב [ע"א, ד"ה ר' יב"ק]. והנה התוס' שם הקשו על זה קושיות חזקות והסכימו דתרי ר' יהושע הוו וקרחה שם אדם. וקשה דאמאי העלימו עין דבסדר תנו"א שהוא מהגאונים ז"ל כתוב כדברי רש"י ורשב"ם ועליה סמכי ודאי. ואם הם ז"ל הקושיות דחקו יקשו גם על הגאונים בסדר תו"א וידחו דבריו ע"ד שעשו בשבועות דף מ"א ושאר דוכתי, הן אמת דשם נעזרו מר"ח שגם הוא מסוג הגאונים דדבריו דברי קבלה כמ"ש התוס' והרא"ש בכמה דוכתי, ועיין במעדני מלך סוף שבועות הדיינין. וכבר כתבתי בעניותי בפתח עינים בפסחים דף קי"ב [ע"א] דרוח ה' דבר בם ברבותינו בעלי התוס' וכוונו אל האמת דרבי יהושע בן קרחה ורבי יהושע בנו של רבי עקביא תרי הוו כאשר העד העיד בנו רבינו האר"י זצ"ל ע"ש. עין זוכר מערכת י' אות ט"ו".
לכאורה יש סיוע לדעת ר"ת מגמרתינו, "שאל יהושע בנו של רבי עקיבא", ולא אמרו רבי יהושע, משמע שלא היה סמוך וקרוי 'רבי' כרבי יהושע בן קרחה.
אלא שי"ל, שכמו כן מצינו במשנה במסכת סנהדרין דף מא ע"א: "מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים", וביארו שם בגמרא שבאותה עת תלמיד היושב לפני רבו הוה.
ועוד, שאכן לשון הספרא תזריע פרשה ב ד"ה פרשה ב:
"שאל רבי יהושע בנו של רבי עקיבא את רבי עקיבא".
