דיוק וחידוש ברש"י
סוכה מב
עמוד א
רש"י ד"ה לשמור תפילין. שלא יכנוס בהן לבית הכסא:
זה הסברו של רש"י על הנאמר בגמרא ת''ר קטן היודע לנענע חייב בלולב להתעטף חייב בציצית לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין יודע לדבר אביו לומדו תורה וק''ש וכו'
ולכאורה ביאור הדברים שקטן אינו יודע לשמור ולהיזהר לבית הכיסא בעוד התפילין מונחים עליו כפי שמשמע בלשונו יכנס בהן, ולא כתב יכנס עמהן, (דהרי להלכה תיקנו שמותר להיכנס עם התפילין לביה"כ – ברכות כ"ג.)
והנה זה קצת תימא דזה הוא החשש שלכן הקטן לא יניח תפילין מפני שעלול ליכנס לבית הכיסא, והרי רש"י עצמו על המשנה בברכות דף כ' - נשים ועבדים וקטנים פטורין מק''ש ומן התפלין וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון: וז"ל ומן התפילין. משום דסתם קטן אינו יודע לשמור גופו שלא יפיח בהן:
והנראה ליישב על פי דברי התוספות במסכת ערכין דף ב, שמובא שם בגמרא ברייתא זו, וז"ל אביו לוקח לו תפלין. וגבי ציצית לא נקט לישנא דלוקח דמסתמא טלית יש לו וגבי לולב נמי יכול לצאת בלולבו של אביו אי נמי משום דתפלין דמיהן יקרים שייך בהו לקיחה:
וצריך להבין דברי תוספות הרי גם בהנחת תפילין יכול לצאת בתפילין של אביו, אלא שבכך יובן חילוק הטם גבי חיוב קטן בתפילין, בברכות שמדובר גבי חיוב הנחה, שזה רק לזמן מועט, ויכול להניח תפילין של אביו, הבדיקה תהיה אם יודע לשמור גופו שלא יפיח וכמו גבי טומאה, קטן היודע לשמור גופו אוכלין על גופו טהרות, אבל כאן נאמר הלשון "לשמור תפילין" אין מדובר על הנחה בלבד, אלא שאביו קונה לו תפילין שיהיה עליו כל היום שזה שלו כפי מנהגם לילך כל היום עם תפילין, ודמיהם יקרים כפי שמסביר תוספות, וכן החשש שכהולך עם התפילין כל היום לא יזהר בעניין בית הכיסא, והרי גמרא ערוכה לנו בברכות דף כג. איבעיא להו מהו שיכנס אדם בתפילין לבית הכסא קבוע להשתין מים רבינא שרי רב אדא בר מתנא אסר אתו שיילוה לרבא אמר להו אסור חיישינן שמא יפנה בהן ואמרי לה שמא יפיח בהן תניא אידך הנכנס לבית הכסא קבוע חולץ תפיליו ברחוק ד' אמות ומניחן בחלון הסמוך לרשות הרבים ונכנס וכשהוא יוצא מרחיק ד' אמות ומניחן דברי בית שמאי ובית הלל אומרים אוחזן בידו ונכנס ר''ע אומר אוחזן בבגדו ונכנס בבגדו ס''ד זימנין מישתלי להו ונפלי אלא אימא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס ומניחם בחורין הסמוכים לבית הכסא ולא יניחם בחורין הסמוכים לרשות הרבים שמא יטלו אותם עוברי דרכים ויבא לידי חשד ומעשה בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכים לרשות הרבים ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת באותה שעה התקינו שיהא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס תנו רבנן בראשונה היו מניחין תפילין בחורין הסמוכין לבית הכסא ובאין עכברים ונוטלין אותן התקינו שיהו מניחין אותן בחלונות הסמוכות לרשות הרבים ובאין עוברי דרכים ונוטלין אותן התקינו שיהא אוחזן בידו ונכנס .
