התוועדות בראש חודש
שבועות י ע"א
"והא ראש חודש לאו מועד הוא!
איברא, ראש חודש נמי איקרי מועד, כדאמר אביי, דאמר אביי: תמוז דההיא שתא מלויי מליוהו, דכתיב: (איכה א') קרא עלי מועד לשבור בחורי".
המילה 'מועד' היא מלשון התוועדות. הזמן שבו מתוועדים - כלשון הכתוב (במדבר י, ג) וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
וכמצווה (שמות כג, יז; לד, כג) שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ.
"מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד" (מסכת ברכות דף ח ע"א).
כעין מצוות הראיה באהל מועד, כך מצוה להקביל פני רבו:
"אמר רבי יצחק: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, שנאמר (מלכים ב' ד, כג) מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם? לֹא חֹדֶשׁ, וְלֹא שַׁבָּת! - מכלל דבחדש ושבת /איבעי לה למיזל/ (מיחייב איניש לאקבולי אפי רביה)" (מסכתות ראש השנה דף טז ע"ב וסוכה דף כז ע"ב).
ותמה רבינו חננאל. אמרו ברגל, ובפסוק כתוב: חודש ושבת!
וביאר, שהרחוקים יבואו ברגל בלבד, והקרובים בחודש ובשבת. והוסיף הריטב"א שאפילו בכל יום.
כלומר שענין המצוה - כבוד רבו. והתכיפות תהיה על פי האפשרי, כמקובל.
נמאנו למדים שמצוה זו נוהגת גם בחודש, כלומר ראש חודש.
וכן מפורש בויקרא רבה פרשת מצורע פרשה יח סימן א:
"ר' שמעון בן חלפותא הוה יליף סליק שאיל בשלמיה דר' בכל ריש ירח וירח".
דומה לכך אמרו בהקבלת פני שכינה:
"תנא דבי רבי ישמעאל: אילמלא (לא) זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש - דיים" (מסכת סנהדרין דף מב ע"א).
הרי שגם ראש חודש מועד הוא, ומתוועדים בו.
