גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף שפ מדור "עלי הדף"
מסכת גיטין
דף עו ע"ב

האם היו דיני תנאי בתנאי שעשה משה רבינו בבליעת עדת קרח?

אתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע, אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט ("כשמוסרו לה יאמר אם לא מתי לא יהא גט אם מתי יהא גט, דבעיא תנאי כפול, דאי לא כפליה הוי גיטא מיד, ואי כהן הוא מפסלא עליה". רש"י) וכו'. מתקיף לה רבא, מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן, מתנאי בני גד ובני ראובן, מה התם הן קודם ללאו, אף כל, לאפוקי הכא דלאו קודם להן. אלא אמר רבא, אם לא מתי לא יהא גט, אם מתי יהא גט, אם לא מתי לא יהא גט, אם לא מתי לא יהא גט - לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה, אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט - בעינן הן קודם ללאו (עו, ב).

תקנת שמואל היתה לענין גט של שכיב מרע שאין לו בנים, ולפעמים היה נותן גט לאשתו כדי שלא תזקק לייבום כשימות, ובכדי לשמור על נישואיו אם יבריא, עליו לתת גט על תנאי – שיחול רק כשימות, ולכן נוסח התנאי צריך להיות 'הן קודם ללאו' – כמו בתנאי דבני גד ובני ראובן, ולכן גם יש להקדים 'אם מתי יהא גט', ואחר כך יאמר 'אם לא מתי לא יהא גט', ומשום 'לא מקדים פורענותא דנפשיה', תיקן לומר תחילה 'אם לא מתי לא יהא גט', ושוב יאמר נוסח התנאי כתיקונו 'הן קודם ללאו': 'אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט'.

וטרם נדון בהתנאי שעשה משה רבינו במחלוקתו של קרח, נביא תחילה את פסוקי התורה בזה (במדבר טז, כח-לב): "ויאמר משה בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי. אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל האדם יפקד עליהם לא ה' שלחני. ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את ה'. ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם. ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש", והנה בדברי משה רבינו יש כאן נוסח של תנאי: 'אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל האדם יפקד', והמעשה הוא 'לא ה' שלחני', והקדים 'לאו' ל'הן', כי הקדים אמירת 'אם כמות כל האדם ימותון אלה וכו' לא ה' שלחני' שהיא שלילת הדברים, לאמירת 'ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה וכו' וידעתם כי נאצו האנשים האלה את ה'', שהוא חלק ה'הן', כי אז יוודע שאכן ה' שלחני.

וכתב 'הפנים יפות': "'נראה הא דהוצרך לומר 'אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל האדם יפקד עליהם לא ה' שלחני'. ולא אמר אלא העונש בלבד, 'בזאת תדעון אם בריאה יברא ה' וידעתם' וגו', אלא כדי שיהיה התנאי כפול, דקיימא לן דכל שאינו כופל את התנאי התנאי בטל, ולא היה ידוע כי ה' שלחו, לכך הוצרך לכפול את התנאי, ואפילו לרבי מאיר דסבירא ליה בסוף פרק שבועות העדות (שבועות לו:) דבאיסורא לא בעינן תנאי כפול, הרי הכא דאמר משה רבינו ע"ה 'ובלעה אותם ואת כל אשר להם' דהיינו ממונם, הרי אמרינן איסורא דאית ביה ממונא בעינן תנאי כפול".

וממשיך: "אלא דלפי זה קשה, לפי מה דאמרינן בגיטין (עה:) דבתנאי בעינן הן קודם ללאו, ולמה הקדים משה רבינו ע"ה 'אם כמות כל אדם וגו' לא ה' שלחני' - שהוא הלאו קודם להן. ונראה דהיינו דכתיב 'ויהי ככלותו לדבר', דלכאורה מיותר, דלא הוי ליה למימר אלא 'ותבקע הארץ', אלא דאמרינן בגיטין שם: 'אתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע אם לא מתי וכו', והדר אמר אם מתי, משום דלא מקדים אינש פורענותא לנפשיה, מתקיף לה, והא בעינן הן קודם ללאו', ומשני ד'הדר אמר אם לא מתי', אם כן יש לומר דמשה רבינו ע"ה לא רצה להקדים פורעניות אפילו ברשעים, לכך הקדים 'אם כמות כל האדם', ורצה לכפול עוד הפעם, אלא שלא המתין השי"ת לעשות הפורעניות, 'ותבקע הארץ' מיד 'ככלותו לדבר' – 'אם בריאה יברא', וטעם מהירות הפורעניות מדאמרינן בסופ"ק דקידושין (מ.) 'אין מקיפין בחילול השם אלא נפרעין מיד', והיינו דכתיב בהאי פרשתא (במדבר טז, כא) 'ואכלה אותם כרגע', וכתיב (שם יז, יא) 'כי יצא הקצף'".

וכתב עוד בזה: "ויש לומר עוד, לפי מה שכתבו התוס' בקידושין דף ס"ב (ע"א ד"ה בשלמא) הא דהוי בסוטה לאו קודם להן דכיון דניחא ליה בלאו חשוב הלאו כהן (ז"ל התוס': "וקשה, דהא כל תנאי מבני גד ומבני ראובן גמרינן, ואם כן בעינן הן קודם ללאו, והכא [=בפרשת סוטה] הוה לאו קודם להן, דהא 'אם לא שכב איש אותך הנקי' כתיב ברישא. ויש לומר, ד'אם לא שכב' חשוב 'הן', שמה שאנו רוצים שתעשה חשוב הן, דומיא ד'אם יעברו' שאנו רוצים שיעברו, ואם לא יעברו יפסידו, כך אנו רוצים שתתקיים דברים ש'לא שכב איש אותה', וזהו 'הן', ואם שכב תפסיד - וזהו לאו")‏, אם כן יש לומר, דהכי נמי דכיון דאמר התנאי זה לישראל, ואינהו לא הוי ניחא להו בבליעתן, כדכתיב (במדבר יז, ו) 'אתם המיתם את עם ה'', לכך חשוב הלאו כהן".

ומסיק תלמידו רבינו ה'חתם סופר' זצ"ל ב'תורת משה' (קרח שם) בהביאו דברי רבו: "ואומר אני, שניהם (=שני הפירושים של ה'פנים יפות') אמת, משה רבינו ע"ה לא חשד את ישראל שיחפצו הם שיברור 'לא ה' שלחני', כי משה חשב שצדיקים גמורים הם, על כן רצה לכפול עוד הפעם, 'ויהי ככלותו לדבר', טרם שכפל מיד 'ותבקע האדמה', כי הקב"ה ידע מחשבותם שהם רוצים בתנאי 'לא ה' שלחני', ואם כן כבר נגמר התנאי".

עוד כתב בזה החת"ס (שם): "ולענ"ד היינו טעמא, משום דקיי"ל (שאילתות שאילתא קלח ועי' שו"ת חת"ס אבה"ע ח"ב סי' נו) שליח לא צריך לכפול תנאו, וכיון שמשה לא מלבו עשה רק ה' שלחו, אם כן איננו צריך לדיני תנאי, ואפילו לאו קודם להן מהני, על כן מיד 'ויהי ככלותו לדבר' - לא המתין הקב"ה, כי להורות נתן שהוא שליח, ואין צריך לדיני תנאי, כי לא מלבו" (ע"ע 'חכמת התורה' להגר"ש קלוגר זצ"ל פר' קרח שהאריך לפלפל בגדרי התנאי של משה רבינו בעדת קרח, וחלק מדבריו הם כדברי ה'פנים יפות', יעו"ש בארוכה).