הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

קידה כריעה והשתחואה ארצה

שבועות טז ע"ב

"ת"ר: קידה - על אפים, וכן הוא אומר: (מלכים א' א, לא) וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע אַפַּיִם אֶרֶץ.
כריעה - על ברכים, וכן הוא אומר: (מלכים א' ח, נד) מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו.
השתחואה - זו פישוט ידים ורגלים, וכן אומר (בראשית לז, י) הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה".

כתב החתם סופר בחידושיו כאן, שהקשהו אחד מן התלמידים מהפסוק שהזכירה הגמרא לפני כן בסמוך (דברי הימים ב' ז, ג) וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָה. הרי שקיים לשון אפים גם בכריעה. בשלמא בהשתחואה נאמר לשון אפים, כי גם פניו מונחים על הארץ נוסף פישוט ידיו ורגליו. אבל לשון אפים בכריעה קשה מה ענינו! והוא נשאר בצ"ע.

הקושיה מיושבת בלשון הר"י מיגאש כאן:
"כריעה על ברכים שכורע את ברכיו ושוחה פניו עד שמגיע לארץ".
כלומר שגם בכריעה הראש כפוף לארץ.
וכך משמע גם מלשון תלמידו, ברמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים ה, י:
"והמלך, כיון ששחה בראשונה אינו מגביה ראשו עד שגומר תפילתו".
הרי שלא די למלך שיכרע על ברכיו כל תפילתו, אלא צריך לשוח גם בראשו.

עוד קשה:
הכיצד למדו מהמילה ארצה שהשתחואה זו פישוט ידים ורגלים - שכל הגוף פשוט על הארץ.
והלא גם בקידה נאמר וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע אַפַּיִם אֶרֶץ! ושם הלא ביארו שרק הפנים מגיעות לארץ.
וגם בכריעה נאמר ארצה, וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה.

וי"ל שהמילה ארץ, ארצה שייכת להשתחויה הכתובה מיד לאחר מכן:
וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע אַפַּיִם אֶרֶץ וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ.
וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְהוֹדוֹת לַה'.
(שמות לד, ח) וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.
(שמואל א כד, ח) וַיִּקֹּד דָּוִד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.
(שמואל א כח, יד) וַיִּקֹּד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.
(דברי הימים ב כ, יח) וַיִּקֹּד יְהוֹשָׁפָט אַפַּיִם אָרְצָה וְכָל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם נָפְלוּ לִפְנֵי ה' לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַה'.
ואפשר שזו כוונת תוספות הרא"ש במסכת ברכות דף לד ע"ב.

תירוץ נוסף:
שהרי עדיין קשה, גם אם המילה ארצה משמעותה שכל הגוף על הארץ, עדיין יתכן והגפיים יהיו מכופפות, ומנין נלמד פישוט ידים ורגלים - שיהיו מתוחות לפנים ולאחור?
אלא שלשון השתחויה משמעותה שעושה עצמו כחויא - נחש, שכולו גוף אחד ארוך ואחוד.
או אפשר לומר גם להיפך, שמשמעות השם חויא שבחטאו נשתטח לארץ.
לכן משמעות אפים ארץ, שהאפים - הפנים מגיעות לארץ. וכן משמעות וכרעו אפים ארץ - שהפנים נוגעות בארץ.
ואילו משמעות השתחויה ארצה - שכל הגוף העשוי כחויא שרוע לארץ.