טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

לכירצא אנפקא דחמרא באטרפא דעראה – ער אציל 

 

"לכירצא אנפקא דחמרא באטרפא דעראה. לכירצא חיורא ליתי ביזרא גלגילא וניציירה בשיסתג, וניתייריה במיא ונשתיה, ונזדהר מבינתא, דאי לא מנקבא לה למעייניה. למיסר סיסין רטיבא במיא; למישרא יבישתא במיא, וסימנך: איצא רטיבא דסכר נהרא" (גיטין, סט ע"ב).

פירוש: התרופה לכירצא [לכרץ], לתולעת שבמעיים ישתה אנפקא דחמרא באטרפא דעראה [רביעית יין בעלי דפנה]. התרופה לכירצא חיורא [לתולעת לבנה] ליתי ביזרא גלגילא וניציירה בשיסתג [יביא זרע של גרגיר ויקשרנו בפיסת אריג], וניתייריה במיא ונשתיה [וישרה אותו במים וישתה אותו], ונזדהר מבינתא [ויזהר מן הגרעין], דאי [שאם] לא יזהר די הצורך קיים חשש שמא יצמח בהם ומנקבא לה למעייניה [ינקב את מעיו]. העצה למיסר [כדי לעצור] את השלשול צמח סיסין רטיבא במיא [לח במים]. והעצה למישרא [להתיר, לשלשל] יבישתא במיא [סיסין יבשים במים], וסימנך שלא תחליף את אלה: איצא רטיבא דסכר נהרא [עשב לח שסוכרים בו נהרות] ומתוך כך יזכור שסיסין לחים הם העוצרים את השלשול (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: ער אציל           שם באנגלית: True Laurel, Sweet Bay          שם מדעי: Laurus nobilis

שם נרדף במקורות: אורן, ערא, עראה, דפנא          שמות בשפות אחרות: ערבית - עַ'אר, רַנְד


הנושא המרכזי: ער אציל כצמח רפואי

 

על הזהות בין הער האציל והדפנא ראו במאמר "מייתי אסא דרא ושיכרא דדפנא" (פסחים, נו ע"א).
 

"עראה" לפירוש רש"י הוא הצמח הנקרא בגמרא בשם "דפנא". הוא מוזכר בדרך כלל כבן הזוג של "הוצא" כחומר גלם לבניית מחיצות. מפרש כאן רש"י: "אטרפא דעראה - עלה של עץ ארע שקורין לוריי"ר ופריו קורין ביי"ש". מ. קטן מתרגם(1) lorier = עץ הדפנה כלומר ער אציל. את המילה ביי"ש הוא מתרגם beis = גרגירים ובמיוחד פירות הדפנה. בדומה לתפקיד הער בסוגייתנו כצמח רפואי אנו מוצאים בפסיקתא זוטרתא (שמות, וארא, פ"ז א') שצמח זה שימש ל"ריפוי המים" במרה: "ראה נתתיך אלהים לפרעה. אף על פי שאתה ערל שפתים, אלהים אתה לפרעה, שהרי ניסי אלהינו כך הם, הברזל צף לפני העץ, והמים המרים נמתקו בעץ דפנא, וכן בימי אלישע, במלח ריפא המים הרעים, כדי לעשות נס בתוך נס".

לער אציל עלים ופירות ארומטיים וריחניים המניבים שמן יציב, שמנים נדיפים וכן קמפור, לער חשיבות תעשייתית והוא משמש במזון, תרופות וקוסמטיקה. העלים היבשים והשמנים האתריים נמצאים בשימוש נרחב בתעשיית המזון לתיבול מוצרי בשר, מרקים ודגים. פעילותו אנטי-מיקרוביאלית והוא קוטל חרקים תכונות המהוות גורם נוסף לשימוש שנעשה בו בתעשיית המזון כחומר משמר מזון. השמנים היציבים והנדיפים משמשים בעיקר בייצור סבון. ברפואה המסורתית הוא משמש לטיפול בראומטיזם, דרמטיטיס, בעיות במערכת העיכול כגון נפיחות אפיגסטרית (אזור הבטן העליונה), פגיעה בעיכול וגזים. התמצית המימית משמשת ברפואה העממית הטורקית כמונעת טחורים, אנטי ראומטית, משתנת, כתרופה נגד הכשות נחש, לטיפול בכאבי בטן. לאחרונה היא משמשת לטיפול בסוכרת ומניעת מיגרנה.

בניסויים מבוקרים במבחנה ו – in vivo (באורגניזם חי) נמצאו השפעות משמעותיות של מיצויים שונים של עלי ער אציל. נמצאה פעילות נוגדת חימצון, פעילות אנטי-בקטריאלית, הגנה על תאי עצב ופעילות אנטי-כולירגנית. השמן האתרי הוכח כיעיל לטיפול בסכרת.

 

תמונה 1.  ער אציל		תמונה 2.  ער אציל - פירות

  

 

---

(1) פירוש: ומעירים כי שיטת רב יהודה פליגא [חלוקה] על שיטת רבה בר רב הונא, שאמר רבה בר רב הונא: אמרי בי [אומרים בבית מדרשו] של רב: עשרה מיני ארזים הם, שנאמר: "אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו", ולדעתו כל אלה כולם הם מיני ארז. איכא דאמרי [יש שאומרים] כי אלה השלושה שהוסיפו עליהם, הם: ארונים, ערמונים, אלמוגין. ומזהים אותם: ארונים הם הקרויים בארמית ערי, ערמונים הם דולבי, אלמוגין הם כסיתא.

 

מקור עיקרי:

לעיון נוסף:

באתר "צמח השדה": "ער אציל".

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)