מסתפינא מחבריא
שבועות יז ע"ב
"א"ר אושעיא, בעינא דאימא מילתא ומסתפינא מחבריא: הנכנס לבית המנוגע דרך אחוריו, ואפילו כולו חוץ מחוטמו - טהור, דכתיב: (ויקרא י"ד) והבא אל הבית, דרך ביאה אסרה תורה, ומסתפינא מחבריא, אי הכי כולו נמי!
אמר רבא: כולו - לא גרע מכלים שבבית, דכתיב: (ויקרא י"ד) ולא יטמא כל אשר בבית. תניא נמי הכי: גגין הללו - אין אוכלין שם קדשי קדשים, ואין שוחטין שם קדשים קלים, וטמא שנכנס דרך גגין להיכל - פטור, שנאמר: (ויקרא י"ב) ואל המקדש לא תבא, דרך ביאה אסרה תורה".
רבי אושעיא לא חשש מלעג חביריו, ולא שיאשימוהו בקולא או בחומרא יתירה.
הוא רק חשש שמא קיימת קושיה על דבריו, וכיון שאינו יודע עליה תשובה עליו לחזור בו. כמו שאמרו במסכת בבא בתרא דף קל ע"ב:
"אמר להו רבא לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע: כי אתי פסקא דדינא דידי לקמייכו וחזיתו ביה פירכא, לא תקרעוהו עד דאתיתו לקמאי, אי אית לי טעמא אמינא לכו, ואי לא - הדרנא בי".
וממילא, למרות שלכאורה לא רב אושעיא ולא רבא אמרו את ההלכה במפורש, כיון שתורצה אותה הקושיה, נפסקה הלכה כן, ברמב"ם הלכות טומאת צרעת טז, ה:
"טהור שנכנס לבית מנוגע דרך אחוריו אפילו נכנס כולו חוץ מחוטמו טהור שנאמר והבא אל הבית דרך ביאה טמאה תורה".
נוסף לפסיקת ההלכה כברייתא שממנה הוכחה צדקת דבריו, ברמב"ם הלכות ביאת המקדש ג, יט:
"טמא שנכנס למקדש דרך גגות פטור שנאמר ואל המקדש לא תבוא דרך ביאה חייבה תורה".
