חתירה לאמת / רפי זברגר

קידושין נו ע"ב-נז ע''א

הקדמה

במשנה אשר בדף הקודם למדנו בין היתר: המקָדש... בשור הנסקל... אינה מקודשת. להבין דין זה נקדים מספר הקדמות:
1. שור אשר הרג בן אדם חייב סקילה [הפלה מגובה מסוים, וזריקת אבנים עליו]
2. שור הנסקל אסור באכילה ואסור בהנאה כנאמר: ... וְלֹ֤א יֵאָכֵל֙ אֶת בְּשָׂר֔וֹ (שמות כ''א, כ''ח)
מכיוון שהשור הנסקל אסור בהנאה, הרי אדם המקדש אשה בשור הנסקל, אינו מקדש בכספו ולכן האשה אינה מקודשת.
 

הנושא

הגמרא דנה במקור לדין זה של המשנה. להלן סיכום של הפסוקים וההלכות הנלמדות מכל חלק בפסוק:

הגמרא מביאה הוכחה לדעה הראשונה אשר איננה לומדת מן המלה אֶת מדעתו של שמעון העמסוני [או נחמיה העמסוני]:
היה דורש כל מקום שכתוב בתורה את המילה אֶת. כיוון שהגיע לפסוק את אֶת ה֧' אֱלֹקיךָ תִּירָ֖א (דברים ו', י"ג)
פירש. אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתין שדרשת מה תהא עליהם? אמר להם: כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך קבלתי על הפרישה; עד שבא רבי עקיבא ולימד: את ה' אלהיך תירא - לרבות תלמידי חכמים.
שמעון העמסוני היה דורש בכל התורה כולה גם את המילה את, עד שהגיע לפסוק בפרשת ואתחנן אֶת ה֧' אֱלֹקיךָ תִּירָ֖א ולא ידע מה מוסיפה המילה את בפסוק זה. מכיוון שכך ''החליט'' לפרוש מדרכו זו, ולא לדרוש מילה זו בכל התורה כולה.
מיד שאלוהו תלמידיו ששמעו ממנו דרשות רבות למילה ''את'', מה יהיה עם כל הדרשות הקודמות שדרשת במילה זו?
תשובתו של רבי שמעון העמסוני מדהימה, ואמר כי כמו שקיבל שכר על הדרשות הקודמות למילה ''את'', כך יקבל שכר על הירידה מהדרשות הללו, ועל ''פרישתו'' מלימודים אלו.
אם כן, מצאה הגמרא תנא שאינו דורש את המילה ''את'' בתורה, במילים אֶת בְּשָׂר֔וֹ, כמו הדעה הראשונה לעיל.
הברייתא ממשיכה ומביאה את דעת רבי עקיבא שדרש גם כאן את המילה ''את'' ולומד ממנה כי יש לירא גם מתלמידי חכמים ("המייצגים" את התורה ואת הקדוש ברוך הוא).
 

מהו המסר?

ידוע כי קשה מאוד לאדם לחזור בו מדבריו הקודמים, ולומר את המילה הפשוטה ''טעיתי''. קשה לאדם לומר כי מה שחשב קודם אינו נכון יותר והוא חוזר בו מדבריו הקודמים. רק אדם המחפש את מידת האמת, ולא את כבודו יכול לנהוג כך.
לכן הנהגה של רבי שמעון עמסוני ראויה להערכה גדולה וללימוד. שהרי צריך כוחות נפש ותעצומות גדולים כדי לבטל דברים וחידושים שאדם חידש במשך תקופה ארוכה, ולומר כי מעתה ואילך אינם נכונים עוד.
יש לציין ולהוסיף כי מעבר למידת האמת שהייתה נטועה ברבי שמעון העמסוני, הייתה בו גם אמונה גדולה. אמונה שאנו מצווים ללמוד תורה ולנסות להגיע לחקר האמת, ועל כל לימוד אנו ''מקבלים שכר''. ואם מידת האמת מביאה אותנו למסקנה כי הדברים הקודמים אינם נכונים, הרי גם לימוד זה נחשב ''לימוד תורה'' וגם עליו ''מקבלים שכר''. 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]