שני צדדים של גבורה ועושר

הרב דב קדרון

קדושין מט ע"א

נפסק להלכה שאם איש קידש אשה בתנאי שהוא גיבור או עשיר, אזי גיבור הוא מי שחבריו מתייראים ממנו מפני גבורתו, ועשיר הוא מי שבני עירו מכבדים אותו מפני עושרו.

יש לשאול: הרי במסכת אבות למדנו שגיבור הוא הכובש את יצרו ועשיר הוא השמח בחלקו, אם כן מדוע כאן יש הגדרות שונות לגיבור ועשיר?

התשובה היא שאכן יש שני סוגי הגדרות. כאן מדובר על מה שמקובל בין אנשים, תכונות שניתנות לבדיקה ולהוכחה, אשר ניכרות כלפי חוץ.

לעומת זאת במסכת אבות מדובר על תכונות נפשיות פנימיות, שהן אצל האדם בינו לבין עצמו.

באופן כללי כותב רבינו בחיי (שמות יג, א) שכל דברי התורה יש בהם נגלה ונסתר, הנגלה הוא פשטי המצות, והנסתר הוא הפנימי שבתוכו, כמו שאמר שלמה: (משלי כה, יא) "תפוחי זהב במשכיות כסף" וגו', המשיל הנגלה לכסף, והפנימי לזהב, שהוא נסתר בתוך הכסף ומעולה יותר ממנו.

כך הוא גם בתכונות של האדם: ישנו הצד החיצוני של התכונה, ויש את הפנימיות שהיא המהות.

במסכת אבות מדובר על המהות הפנימית, ואילו כאן מדובר על הצד החיצוני.