התורה לא עומדת למכירה

הרב דב קדרון

קדושין נח ע"ב

בגמרא מבואר שאסור ליטול שכר עבור מצוה. רש"י מסביר שמקור הדין נלמד במסכת נדרים ממשה רבינו: ראה לימדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר ציוני ה' אלקי - מה אני בחינם אף אתם בחינם.

כמו שמשה רבנו ע"ה לא שילם לקב"ה עבור הלימוד, כך כל מי שמלמד או עושה מצווה אמור לעשות זאת בחינם, ללא קבלת תמורה גשמית.

במלחמת העולם הראשונה, כאשר הרבה מאוד אנשים סבלו סבל רב, שאל חתנו של החפץ חיים את חותנו: אני מוכן למסור את השכר שמגיע לי עבור הנחת תפילין יום אחד כדי למנוע את הסבל והצער של כל אותם אנשים, מדוע אין אפשרות לעשות זאת? ענה לו החפץ חיים: הצעתך דומה לאדם שיבוא לחנות מכולת וירצה לקנות דבר קטן ולשלם עבורו עם שטר ששווה הון תועפות. שכר מצוות תפילין הוא שכר רוחני עצום, ללא כל יחס לדברים גשמיים, וכך גם צריך להיות היחס שלנו אל התורה - שהיא לא יכולה להימכר בעד שום מחיר.

התורה היא דבר רוחני ושכלי, דברים מסוג זה אינם שייכים בכלל לאפשרות של קניין ומכירה ומשא ומתן כספי, כי הכסף שייך רק לדברים גשמיים ולא לדברים רוחניים. אילו היה צריך לשלם כסף עבור לימוד התורה היה בזה משום זלזול גדול שמתייחסים אל התורה כמו לדברים גשמיים פחותים.