ברור מה הייתה כוונתה

הרב דב קדרון

קדושין ס ע"ב

במשנה מדובר על אדם שמקדש אשה על מנת שיראה לה "בית כור עפר", ומבואר בגמרא שכוונתה של האשה לראות שטח אדמה ששייך לו, ולא שיראה לה סתם מקום שאינו בבעלותו.

הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (אילת השחר) כותב שדברים אלו צריכים עיון, כי הלשון המפורשת של התנאי אינה מתייחסת בהכרח למקום שנמצא בבעלותו, אבל כוונת האשה היא דווקא שיראה לה קרקע בבעלותו, אם כן איך ייתכן שכוונת האשה תשפיע על הגדרת התנאי? בדרך כלל מה שקובע הוא מה שנאמר, ולא דברים שבלב, שאינם דברים.

הוא מנסה לומר שאולי כוונתה של האשה אכן מגדירה את גבולות התנאי, ועל פי כוונת האשה מתפרשים דברי האיש – שיראה לה דווקא שטח בבעלותו, ומסיים שגם זה צריך עיון.

על פי דברי תוספות (לעיל מט,ב) נראה שאין צורך להידחק, כי בדבריהם מבואר שיש דברים שאין אפילו צורך להזכיר בהם לשון תנאי, כי הם דברים ש"בליבו ובלב כל אדם", וכן ניתן להסביר בפשטות כאן, שלמרות שהתנאי המפורש אינו מתייחס דווקא לקרקע בבעלותו של האיש, מכיוון שברור לכל שמה שחשוב לאשה זה כמובן שתהיה הקרקע שלו, הרי זה כאילו נאמרו הדברים במפורש, כי תנאי זה הוא "בליבה ובלב כל אדם".