מקור לזכויות יוצרים בהלכה

הרב דב קדרון

קדושין סא ע"א

רבי מאיר לומד מהתנאי שהתנה משה רבנו ע"ה עם בני גד ובני ראובן שכל תנאי צריך להיות תנאי כפול, כלומר שיש צורך לומר את שני צדדי התנאי: אם תעשו כך יהיה כך ואם לא תעשו כך יהיה כך.

הפוסקים חולקים האם דרישה זו נאמרה רק לגבי גיטין וקדושין, או שמא בכל תנאי שבממון גם יש צורך לכפול ולומר את שני הצדדים, אולם עם זאת תוספות (לעיל מט,ב ד"ה דברים שבלב) כותבים שיש עניינים שאין צורך לכפול בהם את התנאי, ויש אפילו עניינים שאין צורך להתנות בהם תנאי מפורש, כי הנסיבות מוכיחות שכוונת האדם היא לתנאי.

מכאן למד הרה"ג נפתלי בר אילן שליט"א (תחומין ז, עמוד 360) מקור לעניין של זכויות יוצרים. אם אדם פרסם ספר, או שיר, וכתב שאינו מרשה להעתיק או לשכפל את היצירה שלו, אף אם לא כפל זאת בתנאי כפול, ואפילו אם לא התנה בלשון תנאי כלל שהמכירה נעשית על דעת כן, גילוי דעתו נחשב ברור מספיק כדי שמכירת הספר או השיר תיחשב למכירה על תנאי, ואסור לקונה להפר את זכויות היוצרים של היצירה.