|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
סוס שצנף וחמור שנער ושברו כלים בתוך הבית – סוס
"אמר רב שמן לרב אשי: למימרא, דקלא לאו כלום הוא, והתני רמי בר יחזקאל: תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו משלם נזק שלם! ואמר רב יוסף, אמרי בי רב: סוס שצנף, וחמור שנער, ושברו כלים בתוך הבית משלמים חצי נזק! א"ל: שאני אדם, דכיון דבר דעת הוא, איהו מיבעית נפשיה" (קידושין, כד ע"ב).פירוש: אמר רב שמן לרב אשי: למימרא דקלא [האם תאמר שקול] הגורם נזק לאו כלום הוא? והתני [והרי שנה] רמי בר יחזקאל ברייתא זו: תרנגול שהושיט ראשו לאויר (לחלל של) כלי זכוכית, ותקע (השמיע קול) בו, ומחמת הקול שברו משלם בעליו נזק שלם, כשאר נזקים שהוא עושה כדרכו. ואמר רב יוסף, אמרי בי [אומרים החכמים בבית מדרשו] של רב: סוס שצנף (השמיע קול) וחמור שנער, ושברו על ידי כך כלים בתוך הבית משלמים חצי נזק. ואף שיש חילוק במקרים השונים אם משלם נזק שלם או חצי נזק ברור שקול נחשב לדבר של ממש, שמתחייבים על נזקיו! אמר ליה [לו]: שאני [שונה] אדם, שכיון שבר דעת הוא איהו מיבעית נפשיה [הוא שמפחיד את עצמו], כלומר, לא הקול כאמצעי חומרי הוא שגרם לנזק, אלא הנזק נגרם לו מחמת הפחד ודבר זה תלוי בדעתו של האדם שנבהל, ואינו תוצאה מיידית וישירה של המעשה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
ראו במאמר "תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו" (קידושין, כד ע"ב). לקריאה הקש/י כאן.
|
