מה הקשר בין ממזר לפרי מורכב?
הרב דב קדרון
קדושין עג ע"א
בגמרא מדובר על ממזר, או ספק ממזר שפסול לבוא בקהל.
בעל שו"ת הלכות קטנות (סימן ס) סבור שאין לברך "שהחיינו" על פירות מורכבים משני מינים, שנעשו באיסור, כי אף על פי שפירות כאלה מותרים באכילה, איך אפשר לשמוח ולברך שהחיינו על דבר שנעשה נגד רצון הבורא.
לעומת זאת בשו"ת שאילת יעבץ (חלק א סימן סג) חולק עליו וכותב שאין הבדל בין דין ברכת שהחיינו לברכת האכילה. שכיון שמותר פרי זה באכילה - כשבא לאכלו צריך לברך על הנאתו, כי אסור ליהנות מן העולם הזה בלי ברכה, וגם שהחיינו היא ברכת ההנאה שנהנה בראייה.
במסגרת הדיון הזה מקשה בעל שאילת יעב"ץ על הלכות קטנות מהברכה שמברכים על בריות נאות, ואפילו אם האדם הנאה הוא ממזר מברכים עליו את ברכת השבח: "ברוך שככה לו בעולמו", אם כן על פי אותו עיקרון יש לברך גם את ברכת שהחיינו על פירות מורכבים.
אולם נראה שבעל הלכות קטנות סבור שאכן לא מברכים את ברכת השבח על ממזר נאה, שכן הוא כותב בתשובה אחרת (סימן רסה) שמי שרואה פרדה נאה אינו מברך על ראייתה את ברכת ברוך שככה לו בעולמו, אלא רק אומר "מה רבו מעשיך ה'". לפי זה מסתבר שלדעתו גם אין לברך על ממזר נאה. (אולם מן הסתם אין צורך לחשוש לכך שסתם אדם הוא ממזר)
