ממה (במיוחד) צריך להזהר / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
בבא קמא ב ע"א
ארבעה אבות נזיקין: השור, והבור, והמבעה, וההבער. לא הרי השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה כהרי השור. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים, כהרי האש שאין בו רוח חיים.
ידוע ומפורסם הפסוק "סור מרע ועשה טוב", השאלה היא מהם הדברים הכי בסיסיים שכל עובד ה' צריך להסיר מקרבו כדי לזכות לתואר "עובד ה'"?
תשובה לדבר זה אומר מורנו הגדול, הבעל שם טוב (צוואת הריב"ש, סימן קכא), על בסיס דברי המשנה הפותחת את מסכתנו, שדנה בארבעה אבות כלליים של כל ההזיקים שישנם.
ארבעת האבות הללו, אומר הבעש"ט, הם ארבעת היסודות לנזקים גשמיים, אולם הם גם ארבעת האבות של נזקים הרוחניים.
"השור", זו ההבטה, כמו שעולה ממשמעות פסוק (במדבר כג, ט): "אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב". כך שאב הנזיקין הראשון ברשימה היא ההבטה למראות שאינם ראויים.
"הבור", הוא הריקנות. כמו "שדה בור", שהיא שדה שאיננה חרושה או זרועה. כאשר אדם איננו ממלא את השדה הפנימית שלו בתוכן, בלימוד, תפילה, עבודת ה' וגמילות חסדים, הרי שאם הבור ריק ואין בו מים, ממילא יופיעו בו הנחשים והעקרבים. כך שאב נזיקין נוסף ברשימה הוא הריקנות מתוכן רוחני וחיובי.
"המבעה", הרי הוא השן, כפי שמסבירה הגמרא, והשן בענייני עבודת ה' מסמלת את תאוות האכילה, שלמעשה היא אבטיפוס לכל התאוות שמגיעות מהמותרות. ההליכה אחרי המותרות היא האב נזיקין השלישי ברשימה זו.
"ההבער", זה הכעס, שמבעיר את האדם, וגורם לו הזיקים גדולים, וזהו אב ההיזק הרביעי והאחרון.
על כך מוסיף רבי עוזיאל מייזליש, אחד מגדולי התלמידים של הבעש"ט ולאחר מכן המגיד ממעזריטש (תפארת עוזיאל, הויות דאביי ורבא, ד"ה במשנה ארבעה"), ואומר שאמנם ההבער הוא אב הנזיקין הרביעי, אולם כבר המשנה מציינת שיש בו הבדל מהותי משאר שלשת אבות הנזיקין, מפני שאין בו "רוח חיים", ובעבודת ה' העובדה הזו היא קריטית.
מפני שהזהר הקדוש (חלק ב קפב, ב), אומר על הפסוק (ישעיהו ב, כב) "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו", שבכל דבר איסור שהאדם עושה, עדיין נותרת בו נשמת חיים מפעמת, שנותנת תקווה ואחרית להשפיע עליו בטוב שלא ישתלט עליו הרוע לגמרי.
אולם, הכועס, מחליף את ה"נשמה" ב"אפו", בחרון האף, ולכן באדם כזה לא נותרת נשמת חיים.
זוהי המשמעות הפנימית לרעיון שבהבער אין רוח חיים, כדברי המשנה, בניגוד לשאר שלשת אבות הנזיקין, מפני שהכועס מאבד את זיק הנשמה שמעניק לו רוח חיים ושעוד יכול לתת לו תקווה לשינוי המסלול.
