צריך לברר אם העני רמאי?
הרב דב קדרון
בבא קמא טז ע"ב
ירמיהו הנביא התפלל על שונאיו (ירמיהו יח, כג): "וְיִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם", ומסביר רבא שתפילתו הייתה: "רבונו של עולם, אפילו בשעה שעושין צדקה, הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים, כדי שלא יקבלו עליהן שכר".
כלומר: מי שנותן צדקה לאדם שאינו הגון אין זו נחשבת מצווה.
על פי זה פסק הגרי"ש אלישיב זצ"ל (קובץ תשובות הרב אלישיב חלק ד סימן קכג) לראשי הקהילה בעיר דטרויט אשר יותר מארבעים שנה נהגו שלא להכביד על עני שהיה בא לבקש נדבות, כי הלא צריך ליזהר מאד שלא יבא לידי שפיכות דמים, ואפילו אם ימצא רמאי, כבר אמרו חז"ל בואו ונחזיק טובה לרמאין, וכבר זקני הרבנים חברי אגודת הרבנים דארצות הברית הסכימו שלא לעשות חקירה ודרישה על כל מוסד ועל כל יחיד הבא לקבל נדבה.
אמנם בדטרויט היו רבנים שרצו לשנות את המנהג הנ"ל ולדרוש ולחקור אם העני שבא לבקש נדבה אכן ראוי לכך.
וענה הגרי"ש אלישיב זצ"ל: "מן המפורסמות הוא כי קיים אחוז ניכר של אנשים המצוידים במכתבים ובהמלצות הערוכים ומסודרים בסדר נכון ובטוב טעם, אשר בשקר יסודם, ולא מקיימים שום מצוה בזה שנותנים להם, והם גורמים שהעניים אמיתיים ומוסדות החסד אשר זקוקים לעזרה נשארו מקופחים, אילולא הרמאים היו מקבלים סכומים יותר גדולים... ובכן מצוה איכא לברר על אלו הפושטים יד אם באמת הם זכאים להנות מכספי צדקה, בכדי שלא להיכשל ולא להכשיל".
