|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
קא משמע לן דחיה בכלל בהמה – חיה ובהמה
"וטעמא מאי? אמר רב אשי: תנא שן דחיה וקתני שן דבהמה, סלקא דעתך אמינא ושלח את בעירה כתיב, בהמה אין, חיה לא, קא משמע לן דחיה בכלל בהמה. אי הכי, הא מבעי ליה למיתני ברישא! האי דאתיא ליה מדרשא חביבא ליה" (בבא קמא, יז ע"ב).פירוש: ושואלים: ובאמת טעמא מאי [מה הטעם] באותה משנה לחזרה פעמיים על אותה הלכה? אמר רב אשי: תחילה תנא [שנה החכם] שן שהוא כולל גם חיה, וחזר וקתני [ושנה] שן של בהמה. ומדוע צריך היה לשנות את שניהם, כי סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר] "ושלח את בעירה" (שמות כב, ד) כתיב [נאמר], ו"בעירה" משמע בהמה דווקא, ונלמד: בהמה אין [כן], חיה לא, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שחיה בכלל בהמה היא ואף על שן של כל חיה חייב. ומקשים: אי הכי, הא מבעי ליה למיתני ברישא [אם כך, דבר זה היה לו לשנות בתחילה] קודם בהמה, ואחר כך שן של חיה שהוא פרט ותוספת לכך! ומשיבים: להיפך, האי דאתיא ליה מדרשא חביבא ליה [הלכה זו שבאה לו מן הדרשה חביבה לו] להקדימה, ולכן מזכיר הלכה מחודשת זו לפני שדן בדברים פשוטים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
הנושא המרכזי: מהם ההבדלים בין חיה ובהמה?
ראו במאמר "וחיה בכלל בהמה הויא" (בבא קמא, נד ע"ב). לקריאה הקש/י כאן.
רשימת מקורות:ערך "חיה" באנציקלופדיה התלמודית, כרך י"ד.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|