הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי

בבא קמא צח ע"ב

התלמוד הבבלי (ב"ק צח, ב) שואל: במשנה נאמר שאדם שגזל פירות מחברו והרקיבו משלם כשעת הגזילה, מצד שני כתוב שאדם שגזל פירות והרקיבו יכול להחזיר את הפירות.

 התלמוד הבבלי מחלק בין שרוב הפירות הרקיבו שיכול להחזיר, לבין שכל הפירות הרקיבו שאז צריך לשלם כשעה שגזל.

התלמוד הירושלמי (ב"ק ט, ג ) מחלק חילוק אחר: אם הפרי התליע בגלל תולעת ההיזק לא ניכר, לעומת זאת אם כנימת הפרי הרקיבה ניכר ההיזק ולכן הגזלן יהיה חייב לשלם.

הבבלי מסתכל על כל הפירות כמכלול, לעומת זאת לפי הירושלמי רואים בכל פרי חשיבות בפני עצמו.

לפי הירושלמי (ברכות ו, א) גם לעניין ברכה אחרונה מברכים גם על פרי אחד "בריה", לעומת הבבלי שצריך כמות.