כמה צריכות לעלות תרופות?

הרב דב קדרון

בבא קמא קטז ע"א
 

אסור לאדם לנצל לטובתו את מצב חולשתו של חבירו, לכן פוסק הרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה פרק יב הלכה ז), על פי הנאמר בגמרא:

מי שברח מבית האסורים והיתה מעבורת לפניו ואמר לו העבירני ואני נותן לך דינר והעבירו אין לו אלא שכרו הראוי לו.

מכאן למד הרמב"ן (בספר תורת האדם, מובא בטור יו"ד סימן שלו) שמי שיש לו סממני רפואה, וחבירו חולה וצריך להם, אסור להעלות לו בדמיהן יותר מן הראוי, ולא עוד אלא אפילו פסקו לו בדמיהן הרבה מפני צורך השעה, שלא מצאו סממנין אלא בידו, אין לו אלא דמיהן. כלומר: מותר לחולה לומר לבעל הסממנים שישלם לו הרבה, ובסוף לשלם לו רק את המחיר הראוי.

יש פוסקים שמדמים לזה גם את שכרו של השדכן, שאם אדם מסוים רצה לשדך את בת פלוני לבנו, ואמר לשדכן מסוים שישלם לו שכר גבוה, בסופו של דבר אין חייב לשלם לו יותר מהשכר המקובל, וכך פוסק הרמ"א (חו"מ סימן רסד סעיף ז):

בשדכנות אין לו אלא שכרו, אף על פי שהתנה עמו לתת לו הרבה.

אולם בין הפוסקים האחרונים יש שכתבו שאם אין הבדל גדול (יותר משישית) בין הסכומים אזי יש לתת לשדכן כפי שהתנו עמו.