הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי

בבא-מציעא יב ע"א

דין מציאת קטן

המשנה אומרת שמציאת קטן לאביו.

התלמוד הבבלי (ב"מ יב.) מחלק בין קטן שאבא שלו זן אותו שמציאתו לאביו, לבין קטן שזן את עצמו שמציאתו לעצמו.

התלמוד הירושלמי (ב"מ א, ה) אינו מחלק חולק ואומר שקטן מציאתו לאביו כפשט המשנה.

ההסבר בירושלמי לענ"ד הוא שקטן גם שמרוויח כסף ועצמאי, עדיין אין לו את היכולת הנפשית להתנתק מאביו.

כעין זה מצינו בירושלמי (פסחים ח, א)לעניין ילדה נשואה שזנתה, שאינה אסורה על בעלה.

אומר הירושלמי שהסיבה היא מפני שלא התכוונה להיות אסורה על בעלה.

ההסבר הוא לענ"ד שהקטנה אינה רוצה לנתק את היחסית שלה עם בעליה, למרות שמנאפת.

לעומת זאת בבבלי (יבמות לג:)הסיבה היא מפני שלקטנה אין דעת, ולכן זה נחשב שאילו היא אנוסה.

שיטת הבבלי שקטן שמבין בעסקים דינו כגדול מצינו גם לעניין קניינים שלפי חלק מהסברי הראשונים דינו גדול וקניינו מהתורה אף ללא דעת אחרת מקנה.