ביקור חולים בבית החיצון

הרב דב קדרון

בבא מציעא ל ע"ב
 

אחד המקורות למצוות ביקור חולים הוא מהפסוק (שמות יח, כ): "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", כאשר הדרך שהולכים בה היא הדרך לבקר את החולה.

בהלכות ביקור חולים (יו"ד שלה,ח) נפסק (על פי הרמב"ן) שיש חולים שהמצווה היא לא להיכנס לחדרם ולבקרם. אם החולה במצב קשה, וקשה לו לדבר, אזי:

אין מבקרין אותו בפניו, אלא נכנסין בבית החיצון ושואלין ודורשין בו אם צריכין לכבד ולרבץ לפניו, וכיוצא בו, ושומעין צערו ומבקשים עליו רחמים.

בעל הספר עלי תמר (מסכת תרומות פרק יא הלכה ה) כותב ששמע שהברון רבי זאב רוטשילד מפרנקפורט ז"ל אמר לעמיתו הגאון הכתב סופר ז"ל שיש למצא אסמכתא לזה מהגמרא הנ"ל, שכן מצוות ביקור חולים נלמדת מהפסוק: "את הדרך ילכו", ומשמע שלפעמים מצוות בקור חולים אינה לבקר אצל החולה עצמו, אלא ללכת בדרך שאינה מגיעה אצל החולה עצמו, אלא בבית החיצון, ולדרוש על ענייניו ולבקש עליו רחמים. ושיבח הכתב סופר את הדברים הללו.