הגהותיו של מהרש"ל / הרב שמואל לוינזון

פורסם במוסף 'קולמוס', משפחה

במסכת שבועות כותב רש"י (דף מה. ד"ה כל שהפירות) בזה הלשון "כל שהפירות בידו ידו על העליונה – ארישא פליג, דקתני ישבע בעל הבית... ואתא רבי יהודה למימר אין צריך שבועה".

לא חשוב לענייננו ביאור דברי רש"י אלו, מה שמעניין אותנו היא הגהת מהרש"ל בדיבור רש"י זה, הגהה שנחשבה על ידי המדפיסים עד שראו לציינה על הגליון. מהרש"ל מגיה את המלה 'דקתני' וכותב במקומה 'כדקתני'.

הגהתו תמוהה שכן אינה מועילה כלום לכאורה, ואף מסרבלת את לשון רש"י. שהרי המשפט 'ארישא פליג, דקתני ישבע' נראה הרבה יותר נוח מ'ארישא פליג כדקתני ישבע', וכל המכיר את סגנון רש"י יראה כמה תמוהה ומוזרה הגהת מהרש"ל.

וכאן יש לדעת דבר חשוב מאוד המשמש מפתח לכל ענין הגהותיו של מהרש"ל: רוב מסכתות הש"ס שהיו לעיניו של מהרש"ל היו מהמהדורה השניה של דפוס ונציה (מהדורת בומברג רפ"ו – רצ"א). בין המהדורה הזו למהדורת ונציה הראשונה של בומברג (רפ"ב) יש שינויי נוסח רבים.

המהדורה השניה של בומברג לא זכתה להצלחה כקודמתה, וכמעט שלא שרדו כרכים ממהדורה זו. צילומי דפוס ונציה הנפוצים כיום [כגון זה של אור החכמה] הם מן המהדורה הראשונה בדרך כלל. כך שאם יש לפנינו הגהה תמוהה של מהרש"ל, יש טעם לבדוק את הנוסח במהדורת ונציה השניה.

כאן עשה עבורנו בעל 'דקדוקי סופרים' את העבודה: בדפוס ונציה השני היה הנוסח ברש"י 'ארישא פליגא כדקתני'. ומהרש"ל בא לתקן את המלה 'פליגא' שהיא לשון נקבה, וצריך לומר 'פליג' שהרי רש"י מדבר על רבי יהודה החולק על הרישא. מהרש"ל לא התייחס כלל למילה 'כדקתני' אלא למילה 'פליגא'. ומתח קו על הא' להורות שצריך למוחקה.

כשהעתיקו את הגהות מהרש"ל מספרו על מנת להדפיסם, נהגו המדפיסים תמיד לצטט מילה או שתים לפני ואחרי המילה המוגהת, כדי שהקורא יבין על מה יכונו דברי מהרש"ל [כמו למשל בהגהות הב"ח. הציטוטים אינם ממנו שכן הוא רק מחק מילה או שינה אות. אלא שהמעתיק ציטט כמה מילים לפני ואחרי כדי שהקורא יתפוס את הענין, והוא מסביר זאת בהקדמתו להגהות הב"ח במהדורה המקורית].

אף כאן: המדפיסים של 'חכמת שלמה' העתיקו את המילים 'ארישא פליגא כדקתני' מהמהדורה השניה. אולם דפוסי לובלין ושאחריו שהתחילו להטמיע את הגהות מהרש"ל בתוך עמוד הגמרא, היו בנויים על הנוסח שהועתק מדפוס ונציה הראשון. לפניהם לא היה כתוב 'פליגא' וממילא לא יכלו לחשוב שאת זה בא המהרש"ל לתקן. אלא מאי? בהכרח שבא להגיה 'כדקתני' במקום 'דקתני'. וכך יצא ששיבוש של דפוס ונציה השני חדר לתוך הגמרות שלנו כשהוא מעוטר כהגהת מהרש"ל.