מדוע הקב"ה סופר דמעות?
הרב דב קדרון
בבא מציעא מב ע"א
ההולך למוד את גרנו אומר: יהי רצון שתשלח ברכה בכרי הזה, ואחר שמדד אם אמר תפלה זו הרי זו תפלת שווא, כי אין הברכה שורה בדבר המדוד או המנוי או הספור. לכן כל דבר חשוב שאוצרים אותו אין דרך לספור ולמנות אותו.
על פי זה הסביר החתם סופר (תורת משה בראשית פרק יח פסוק יט) את דברי חז"ל (שבת קה,ב): "כל המוריד דמעות על אדם כשר הקדוש ברוך הוא סופרן ומניחן בבית גנזיו שנאמר שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך".
כי דרך דבר חשוב, כמו פנינים ומרגליות, לאוצרם באוצר ובשמירה מעולה, אך לא לסופרם, כדי שתשלוט בהם ברכה בדבר הסמוי מן העין, ולהיפך הוא בדברים שאינם חשובים הנפוצים בבית הנה והנה ואינם נסגרים באוצר, אותם סופרים ומונים, כדי שלא ייגנבו, ואין בהם חשש שמא לא תהיה בהם ברכה וריבוי, כי ממילא אינם חשובים.
הורדת דמעות על אדם כשר הוא דבר חשוב מאוד עד שהקב"ה אוצרם באוצרו, אולם בניגוד לכל הדברים החשובים האחרים, הוא סופרם, כדי שלא ירבו ח"ו, כי מיתת הצדיקים האלו שכבר מתו תהיה כפרה על כל עונותינו ויבולע המות לנצח ולא נוריד עוד דמעות של הספד ח"ו, וזהו שאמר דוד המלך ע"ה: "שימה דמעתי בנאדך", הוא ביקש שאת דמעות צרותיו ישמרם הקב"ה באוצרו של יראת שמים, אך בתנאי: "הלא בספרתך", שהקב"ה יספור אותם, ולא יוסיפו עוד בני עולה לענותם, נסו יגון ואנחה וישיגו ששון ושמחה, אמן.
