ללמוד להתכופף / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
בבא מציעא נט ע"א
אמר ליה רב פפא לאביי: והא אמרי אינשי "איתתך גוצא גחין ותלחוש לה".
יש לפעמים בחינוך ילדים, או בכלל בתקשורת עם אחרים, שהתחושה היא שאנחנו מדברים לקיר. מה שאנחנו לא אומרים, לא נקלט בצד השני, והדבר יותר תסכול, כעס ואולי גם מבוכה. איזו עצה יש כדי להעביר מסרים שיקלטו אצל השני בצורה הנכונה והטובה?
תשובה שהיא יסוד חינוכי נפלא אומר רבי שמואל מליובאוויטש, המהר"ש (תורת שמואל, תרכ"ז ד"ה "רני ושמחי"), על בסיס דברי הגמרא הללו.
המושג "אשה", כפי שכבר הוזכר בעבר, מתייחס בתורת הקבלה למצב שבו האדם מקבל מהשני. העניין הוא שלפעמים מה שהשני מבקש לתת, לא נקלט אצל המקבל. הסיבה לזה היא, מכיוון שהמקבל נמוך מידי, במובן הזה שהרעיון שנאמר לו עובר מעל לראשו, והוא צריך שיסבירו לו יותר, ימחישו ויפשיטו לו את הדברים, כך שהוא יצליח לחוש שהם מדברים אליו.
כאשר אדם מדבר עם השני, ומוצא שהדברים שאמר לא נקלטו, הוא צריך לשאול את עצמו, האם הוא לא דיבר "גבוה" מידי, ובכדי שהמסר יקלט הוא צריך "להוריד" אותו יותר.
דוגמה לדבר הוא מביא מסיפורם של אברהם ושרה, שלא נתברכו בילדים, עד שהגיעו המלאכים ובירכו אותם. אלא שהתנאי שהתנו המלאכים עם הברכה היה ששרי תשנה את שמה לשרה, היינו שהיא תחליף את היו"ד בה"א.
היו"ד, אותה אות קטנה, אומר אדמו"ר המהר"ש, מסמלת בתורת הסוד את הנקודה הראשונית שבה מתהווה כל דבר חכמה. זוהי אותה נקודה חמקמקה, שאיננה אלא נקודה קטנה, שעדיין לא ניתן לעשות איתה שום דבר ממשי, וממנה רק מתחילים הרעיון להתרקם במוחו של החושב.
לעומתה, הה"א שהיא אות רחבה, מסמלת את המקום השכלי שבו הרעיונות מתרחבים והולכים ומתפתחים, ובמקום הזה נמצאת ההבנה. זו לא עוד נקודה חמקמקה, אלא רעיון שכלי מפותח בעל ידיים ורגליים, שניתן להשתמש בו, להעביר אותו הלאה, וליישם אותו בחיים.
כאשר המלאכים פונים לאברהם, הם בעצם מעבירים לו ולשרה מסר חינוכי יסודי מאין כמותו.
עם יו"ד אי אפשר לגדל ילדים, מכיוון שהיו"ד גבוהה מידי ולא נגישה ומובנת, וילדים צריכים משהו מונגש שיורד לרמתם, במילים ובמושגים שהם מבינים ויכולים לקלוט. לא ניתן לדגל ילד עם רעיונות מופשטים ומסרים גבוהים. ילד צריך לשמוע את הדברים, כפי שהם יובנו בעולם שבו הוא חי, עם מילים, דוגמאות ומושגים מתוך העולם הזה.
לכן, חייבים להוציא את היו"ד משמה של שרה, ולהכניס פנימה ה"א, זאת אומרת להוריד את הדברים, להסביר, להנגיש, לפשט, מתוך מטרה שהדברים ייקלטו במקום של המקבל.
זה נכון לגבי ילדים, ונכון לגבי כל אדם שמבקש להעביר מסר, כאשר מולו עומד אדם שאמור לקבל את המסר.
אם מעביר המסר מוצא שהמסר לא הועבר, ולא נקלט אצל המקבל, הוא צריך ללמד את עצמו לרכון וללחוש, היינו למצוא את המילים והאמצעים הנכונים מתוך עולמו של השני, שדרכם הוא יצליח להעביר לו את המסר שהוא מבקש להעביר.
אם נעביר מסרים בצורה כזו, מובטח לנו שהם אכן ייקלטו וישאו פירות.
