לרוץ עם השם / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
בבא מציעא סא ע"ב
אמר ליה: אנא המעלה קא קשיא לי, מאי שנא הכא המעלה דכתב רחמנא? - אמר ליה: לכדתנא דבי רבי ישמעאל, דתנא דבי רבי ישמעאל: אמר הקדוש ברוך הוא: אילמלא (לא) העליתי את ישראל ממצרים אלא בשביל דבר זה, שאין מטמאין בשרצים - דיי.
פעמים שיכולה להתגנב לליבו של עובד השם המחשבה "אני עובד ה' כבר כך וכך שנים, מה עוד חסר לי?". ברוך ה', במשך שנים ארוכות אנשים קמים בבוקר, מתפללים, מקיימים מצוות ולומדים תורה, לאן עוד אפשר להתקדם מכאן, והאם בכלל צריך להתקדם?
תשובה לשאלה זו, שהיא יסוד ובסיס לכל מי שמבקש לעבוד את ה', אומר רבי ישראל, ה'מגיד מקוז'ניץ' (עבודת ישראל, שמיני ד"ה "קדושים תהיו"), על בסיס דברי התנא דבי רבי ישמעאל הללו, שקובע כי אם הקב"ה לא היה מוציא את בני ישראל ממצרים הם היו נותרים אוכלי שרצים.
בשרץ, כך אומר המגיד מקוז'ניץ, ניתן למצוא דבר והיפוכו. מצד אחד התרגום (ויקרא יא, מב) קובע כי השרץ נקרא כך משום שהוא "רוחש" על הארץ, והמושג רוחש פירושו מתנהל לאיטו, כפי שמסביר המגיד בדבריו.
לעומת זאת, עינינו רואות שהשרצים יכולים להיות מאוד מהירים, ולכן הוא גם נקרא בשם ש-רץ, מפני שהם רצים ונעים במהירות. אם כך מהי האמת, האם השרצים זזים באיטיות או שנעים מהר?
עונה על כך המגיד מקוז'ניץ את התשובה הפשוטה והמתבקשת, והיא שהכל תלוי ביחס למה ההשוואה. ביחס ליצורים אחרים שנעים על האדמה, ייתכן שהשרץ מהיר, אולם ביחס לבן אנוש מבוגר שצעדיו גדולים ותנועתו מהירה, השרץ כלל איננו משתווה.
לאור זאת הוא מסביר את דברי התנא דבי רבי ישמעאל באופן הרבה יותר עמוק.
בעצם, לו לא היה הקב"ה, האין סופי והבלתי מוגבל, בוחר בנו כעם ומוציא אותנו ממצרים כדי שנעבוד אותו, הרי שכל התקדמות מוסרית, רגשית או אנושית שהיינו מתקדמים, הייתה יכולה להיות מהירה וטובה ביחס לערכי העולם הזה. אולם, אם לדמות את הדבר למהותו של השרץ, הרי שהיינו מתעסקים הרמת השרצים על הקרקע.
לעומת זאת, מרגע שהקב"ה בחר בנו כעם והוציא אותנו ממצרים, הוא נטע בנו כוחות עצומים שמסוגלים להעלות אותנו אל על, הרבה מעבר לכוחותיו הרגשיים והרוחניים של בן אנוש רגיל. מאותו הרגע היכולות שלנו נעשו בגדר אחר לגמרי, ואם לדמות את הדברים לדברי הגמרא, הרי שמאותו הרגע אנחנו כבר לא מתעסקים בשרצים אלא בעולמות עליונים.
לכן, כאשר אדם מתבונן על עבודת ה' שלו ושואל את עצמו: מה עוד אפשר לעשות, זוהי שאלה שיכולה להתאים בעבודה מדודה ומוגבלת בתוך גדרי העולם, אולם עובד ה' אמיתי יודע שאין גבול וסוף לדרגות שהוא עוד יכול להגיע ולטפס אליהן, רק צריך להושיט יד לרבונו של עולם והוא יעלה אותנו הרבה למעלה ממה שאנחנו חושבים שאנחנו יכולים.
