איש שהלבין חצי זקנו
הרב דב קדרון
בבא מציעא ס ע"א
אסור ליפות דבר העומד למכירה באופן שיטעה את הקונה לחשוב שהוא יותר טוב ממה שהוא באמת, כמו שפוסק השולחן ערוך (חו"מ רכ"ח, ט):
אין מפרכסין לא אדם ולא בהמה ולא כלים, כגון לצבוע זקן עבד העומד למכור כדי שיראה כבחור.
על האיסור לצבוע את זקן העבד הקשה הגרי"ש אלישיב זצ"ל מדוע נזכר איסור זה כאן כאיסור ששייך לדיני ממונות, והרי גם בלי האיסור לרמות יש איסור כללי לגבר לצבוע את שערו הלבן בשחור, משום "לא ילבש גבר שמלת אשה", וגם עבד כנעני כלול באיסור הזה.
אחת האפשרויות שהוא הציע להסביר זאת היא על פי מעשה שהיה בסוחר שנתעסק עם גויים והלבין חצי ראשו וזקנו. ונתבייש מאד בזה. ונשאלו גדולי אותו הדור האם מותר לו לצבוע את חצי השערות הלבנות בשחור.
בעל שו"ת שואל ומשיב פסק להתיר, כיוון שלא עשה זאת כדי לייפות, אלא רק כדי לסלק צער, על פי תוספות במסכת שבת, שבפעולה שנעשית משום צער ולא למטרת יופי אין איסור של "לא ילבש". אך שאר פוסקי הדור הדברי חיים ומהר"י אשכנזי והמהרש"ם לא רצו להתיר, מפני שתוספות התירו רק באיסור דרבנן ולא באיסור דאורייתא. בעל הדברי חיים ייעצו להתגלח על ידי סם, והר"י אשכנזי ייעצו לצבוע את השערות השחורות בלבן.
על פי דעת השואל ומשיב אפשר להסביר את סוגיית הגמרא, שעבד שנקלע לנסיבות כאלה, מבחינת איסור "לא ילבש" מותר לצבוע את זקנו, אבל אסור לעשות זאת כדי לרמות את מי שיקנה אותו.
