איזה אדם משעבד אדם אחר?
הרב דב קדרון
בבא מציעא עג ע"א
על פי מה שמסופר בגמרא על אחיו של רבא, נפסק להלכה (שו"ע יורה דעה סרס"ז, טו) שאנשים שאינם נוהגים כשורה, מותר לרדותן בחזקה ולהשתעבד בהם, כי למרות שנאמר בתורה (ויקרא כה, מו): "וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ" – אין איסור זה חל על אנשים שאינם נוהגים כשורה.
ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק פרשת וירא) מבאר שהברייה שנבראה במיוחד כדי לשמש את האדם היא החמור, אולם זהו באופן ישיר. באופן עקיף יש גם בני אדם שנבראו כדי לשמש בני אדם אחרים, כמו שביאר הרמב"ם בהקדמת פירוש המשנה שיבנה אדם ארמון וייטע כרם יקר שיהיה לתועלת חסיד אחד באחרית הימים שיחסה באחד מהקירות יום אחד וישתה כוס יין אחד מהכרם.
ככל שאדם קרוב יותר בדרגתו הרוחנית לחמור כך הוא ראוי יותר לשמש את האנשים בעלי המדרגה הרוחנית הגבוהה.
במקום אחר הוא כותב (צדקת הצדיק אות רלז) ש"כל ענין הפעולה ועבודה בענייני עולם הזה הוא מצד שאין עושין רצונו של מקום", כלומר: האדם המושלם מבחינה רוחנית לא צריך בכלל להתעסק בעניינים החומריים של העולם הזה, כי אצלו החומר משועבד לרוח, אלא שכמעט אין מצוי אדם כזה, לכן יש צורך לפעול ולעבוד, ויש בעניינים אלו דרגות שונות, לכן יש אנשים שמשעבדים אחרים לצורכיהם, אולם אין ראוי ליהודי להתנשא על יהודי אחר, ולכן אמרו (קדושין כ,א) ש"הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו".
