מה עדיף, תודה או ברכה?
הרב דב קדרון
בבא מציעא עה ע"ב
אפילו ריבית בדיבור אסורה, ולכן נפסק להלכה (יורה דעה סק"ס, יא) שאם לא היה הלווה רגיל להקדים שלום למלווה, אסור להקדים לו שלום בגלל ההלוואה.
הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן פ) סבר שאסור ללווה לומר "תודה" למלווה, כי גם זו ריבית דברים, ולכן פסק לגבי אדם שלוה כסף לצורך הוצאת ספר שלא יכתוב בספר "תודה" למלווה, אלא מותר לכתוב בספר רק הודעה שיתברך מן השמים, כי הרי זה אמת שיתברך בזכות מצוותו הגדולה, ונמצא שהוא רק הודעה וספור דברים בעלמא שוודאי מותר לפרסם איך שלווה מפלוני סך כך וכך, אף אם יהיה מזה למלווה הנאה ממה שהתפרסמו חסדיו, כי מצוה לפרסם עושי מצוה אם אין מקפידים להסתיר, לכן גם בכתב ודפוס רשאין לפרסם לכתוב בנוסח כזה: ברכה נתונה מהשי"ת לפלוני הגומל חסד והלווה להדפסת הספר כך וכך. שלשון כזה הוא רק הודעה וספור דברי אמת שיש ברכה מהשי"ת לפלוני שגמל חסד בהלוואתו. כלומר לדעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל אמירת "תודה" אסורה, וברכה מותרת.
לעומת זאת הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן כז) סבר להיפך, שאמירת "תודה" אינה אלא ביטוי לכך שהלווה אינו כפוי טובה לשום אדם, וברור הדבר שחלילה ללווה להיות ככופר בטובה שעשה לו המלווה וחייב להחזיק לו טובה, וגם מותר הלווה ליתן מתנה למלווה עבור זה שהלווהו אם המלווה לא ידע כלל שהלווה הוא הנותן, ומה שאסור להקדים שלום היינו מפני שהוא ברכה. נמצא שלדעתו אמירת "תודה" מותרת, וברכה אסורה.
