מחיצה בין טוב לרע בחיים
מאי טעמא? במחשבה נוספת
תלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר
בבא בתרא טו ע"א עד טו ע"ב
נושא:
סוגיתינו עוסקת ב "אגדתא" ארוכה על איוב הדנה במתח בין הבדלה וחיבור. כיצד מתייחסים לטוב ולרע בחיינו- מתחברים או נבדלים.
שאלות תג"ל:
מדוע ממוקמת הסוגיא דווקא כאן בבבא בתרא?
מה מאפיין את גישתו של רבי יוחנן לאיוב?
הסבר בדרך תג"ל:
רבי יוחנן התייחס באופן חיובי לאיוב. הוא חושב על הרע כשונה מאד מן הטוב. יש מחיצה ברורה בין טוב ורע. הרע הוא רע, ואיוב צודק להתריס נגדו, לא להשלים עם נוכחות הרע בעולם. כנראה שרבי יוחנן עצמו מזדהה באופן עמוק עם איוב, ואומר על איוב "...בית מדרשו בטבריה היה", מקומו של רבי יוחנן עצמו. זה אולי לא מפתיע כאשר רבי יוחנן היה אב ששכל עשרה ילדים (ראה מסכת ברכות דף ה:) וחווה עוד סבל.
רבי יוחנן רואה את איוב גדול מאברהם. "גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם". בסוגיתיינו, השטן (!) מצדד בעד אמונתו של אברהם, אמונה של "לא הרהר אחר מדותיך". לעומתו, הקב"ה מצדד בעד איוב. רבי יוחנן מגדיל לעשות באמירתו הנועזת בסוגיתינו בדף טז,עמוד א. על דבריו של הקב"ה לשטן "ותסיתני בו לבלעו חנם" מעיר רבי יוחנן: "אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו; כאדם שמסיתין אותו וניסת". רבי יוחנן רואה את הקב"ה ניסת על ידי השטן! נראה שרבי יוחנן מצדיק ואף מעדיף את אמונתו של איוב. איוב מתקומם נגד הרע בעולם מתוך אמונתו בקב"ה. איוב ורבי יוחנן מֵבחינים היטב בין טוב לרע, ובין רע מוצדק לרע לא מוצדק. ההבחנה ברורה. המחיצה ביניהם ברורה.
מה אתה חושב?
האגדה היא חלק מן התלמוד ו"תלמוד גדול שמביא לידי מעשה". מה ניתן ללמוד מן האגדה לחיינו?
