מערכת המשפט אשמה
הרב דב קדרון
בבא בתרא כג ע"ב
כאשר נמצא חלל באדמה, העיר הקרובה אל החלל צריכה להביא עגלה ולערוף אותה. מהגמרא נראה שהסיבה לכך היא שמתוך הקירבה של אותה עיר למקום ההרוג מסתבר שהרוצח בא מאותה עיר. תוספות (ד"ה בדליכא) מקשים על כך ממה שנאמר במסכת סוטה שאם בעיר הקרובה אין בית דין אז אותה עיר אינה מביאה עגלה, אלא דווקא עיר שיש בה בית דין, ומשם נראה שאין זה תלוי בקירבה.
בעל ההפלאה (פנים יפות דברים כא, ה) מסביר שאכן, הכל תלוי בבית דין, כי אמרו חז"ל (ספרי טז, ד) שכדאי מינוי השופטים להחיות ישראל ולהושיבן על אדמתם, וח"ו בגלל עיוות הדין אמרו (אבות ה, ח) שגלות בא לעולם, ולעומת זאת כאשר ישראל יושבים על אדמתם כראוי השכינה שרויה ביניהם, ואז אין שם לב רגז ואין רוצחים, כי רק כאשר השכינה אינה שורה אנשים נעשים רגזנים ועצבניים, כמו שאמרו (נדרים כב ב) כל הכועס אין השכינה חשובה נגדו, והכעס הוא זה שגורם לאדם להרוג.
נמצא שעבירה של שפיכות דמים נגרמת מכעס, והכעס נגרם כתוצאה מחוסר השראת השכינה, וחוסר השראת השכינה הוא תוצאה של עיוות הדין או של שופטים שאינם ראויים, אם כן הדבר תלוי בעיוות הדין שהוא באחריות בית הדין, לכן הבית דין של אותה עיר צריכים לומר: "ידינו לא שפכו את הדם הזה", וכן הכהנים אשר על פיהם יהיה הריב, דהיינו בית הדין הגדול שעל פיהם רוב הדינים, ויש לתלות בהם את הלב רגז וסילוק קדושות השכינה, ומשום כך רק עיר שיש בה בית דין מביאה עגלה, ולא עיר אחרת, אף אם היא קרובה יותר.
