מושג "קרוב" בנזקי שכנים

מאי טעמא? במחשבה נוספת

תלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר

בבא בתרא כג ע"ב

נושא:
המשנה והסוגיה מפגישה אותנו עם העיקרון של קרוב . למעשה מושג זה משמעותו מעין "אזור השפעה", מרחב מחיה, משל למים טריטוריאליים של מדינה. בסוגיתינו, כל מה שקרוב "שייך" במובן מסוים למוקד, הן סביבה של עיר או סביבה של שובך. מושג זה יעזור להבין את העקרון מאחורי הרחקת נזקי שכנים.

שאלות תג"ל:
מה הקשר בין משנת 'ניפול הנמצא' לבבא בתרא?

הסבר בדרך תג"ל:
קרוב זה מושג של תחום השפעה ושייכות. אפשר לחשוב על כך מתוך משל למים טריטוריאליים של מדינה. הם אינם ממש שטח ריבוני של המדינה, ואחרים יכולים להיכנס. יחד עם זה, למדינה יש זכויות מסוימות מיוחדות שם, כמו למשאבי טבע. לענייננו, ברור שהשטח הקרוב לשובך אינו קנין לבעל השובך, אלא סוג של רשות . רשות כזו לפעמים נותנת זכות וקנין באזור מוגדר כמו אלף אמות של מגרשי ערי הלוים (במדבר לה, א-ח) ולפעמים מטילה אחריות כמו בפרשת עגלה ערופה (דברים כא, א-ט) על פי קרוב יחסי - מי הקרוב ביותר בין שתי הערים.
במשנתנו, קנין ניפול הנמצא נקבע לפי תחום השייכות בו נמצא הניפול. חמישים אמה הן ה"מים הטריטוריאליים" של השובך, המגרש מסביבו. וגם קירבה יחסית קובעת, כגון השובך הקרוב ביותר בין שני שובכים, כמו העיר הקרובה בעגלה ערופה. באזור של חמישים אמה הקרובות לשובך- כל מה שנמצא שם שייך לבעל השובך. כי השטח הוא במובן מסוים ענף של השובך, מרחב המחיה שלו. ניפול שנמצא בתוכו - נמצא בשובך. וכך גם הקרוב ביותר בין שניים.
המשנה מביאה נושא זר של קנין "ניפול הנמצא" כדי לשמש דגם model לשכנות ולנזקי שכנים. היא מהווה הסבר למשנה הקודמת בדף כג. שאומרת שצריך להרחיק את השובך מן העיר או מן השכן חמישים אמה.
אם יקרב את השובך למרחק של פחות מחמישים אמה מן השכן - נמצא שהשובך עם סביבתו פלשו לשטח של העיר או השכן !
אין להשיג גבול של השכן; כאן בעלות פרטית של השכן גוברת על "שכנות". אין שותפות. אסור להכניס את הרשות מסביב לשובך, את מרחב המחיה של השובך, לתוך השטח של השכן.

מה אתה חושב?
>האם ניתן להסביר את ההרחקות שבמשניות לאורך הפרק על פי המודל של "ניפול הנמצא", של תחום השפעה?
>איזה משקל התלמוד נותן לעקרון של קרוב, של שטח טריטוריאלי - לעומת ההסתברות של רוב? למה?