טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
כך מרחיקין מדלועיו ומקשואיו ומנטיעותיו – דלעת
"מיתיבי: מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה; וכשם שמרחיקין מן העיר חמשים אמה, כך מרחיקין מדלועיו ומקשואיו ומנטיעותיו ומנירו של חבירו חמשים אמה, כדי שלא יזיק; בשלמא לרב אשי ניחא, אלא לאביי קשיא! קשיא. בשלמא ממקשואיו ומדלועיו, דאזיל אבקא ואתי בליביה ומצוי ליה, אלא מנירו אמאי? א"ר אבא בר זבדא, ואיתימא ר' אבא בר זוטרא: מפני שעושה אותו גלל" (בבא בתרא, כד ע"ב).
פירוש: מיתיבי [מקשים] על אביי ממה ששנינו בברייתא: מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה; וכשם שמרחיקין אותו מן העיר חמשים אמה, כך מרחיקין אותו מדלועיו של חבירו ומקשואיו ומנטיעותיו ומנירו של חבירו חמשים אמה, כדי שלא יזיק; ומעתה: בשלמא [נניח] לרב אשי ניחא [נוח הדבר], שהרי כך הסביר את לשון המשנה, שאין הבדל שיעור בין ראשה וסופה, ולדבריו, אף מן הניר ומן הנטיעות מרחיק חמישים אמה. אלא לאביי קשיא [קשה]! ואומרים: אכן, קשיא [קשה הדבר] ואין הלשון מדוייקת. לגופה של אותה ברייתא שואלים: בשלמא [נניח] שאמרנו שצריך להרחיק ממקשואיו ומדלועיו, וזה משום דאזיל אבקא ואתי בליביה [שהולך האבק של הגורן ובא וחודר בתוך ליבו] של הפרח ומצוי ליה [ומייבש אותו], אלא מנירו אמאי [מדוע] צריך להרחיק? אמר ר' אבא בר זבדא, ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת ר' אבא בר זוטרא: מפני שעושה אותו גלל (זבל), שהמוץ נעשה כזבל, וזבל מרובה זה משחית את הזרעים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: דלעת הבקבוק שם באנגלית: Bottle Gourd שם מדעי: (Lagenaria siceraria (L. vulgaris
שם נרדף במקורות: דלעת יוונית, קרא
שם עברי: מלון הקתא שם באנגלית: Hairy Cucumber שם מדעי: Cucumis melo var. chate
שם נרדף במקורות: קישות, קישוא שמות בערבית: פאקוס
נושא מרכזי:: כיצד המוץ מזיק לדלועים וקישואים?
לנושאים נוספים העוסקים בדלועים - הקש\י כאן.
לנושאים נוספים העוסקים בקשואים - הקש\י כאן.
בדפוס וילנא הגרסה היא "... וכשם שמרחיקין מן העיר חמשים אמה, כך מרחיקין מדלועיו ומקשואיו ומנטיעותיו ומנירו של חבירו חמשים אמה". הרש"ש תיקן את הגרסה בדומה לכמה כתבי יד: "שם כך מרחיקין ממדלועיו כו' כצ"ל וכדבסמוך בשלמא ממקשואיו וע' נ"י. ובזה יובן פרש"י ד"ה מקשואיו וע' פסחים (ו' ב) ובפרש"י ד"ה קישואין". בסוגייתנו מפרש רש"י: "מקשואיו ומדלועיו - נטיעה שהקשואין והדלועין גדילין בה" ובפסחים: "קשואין ודלועין - שם הפרי עצמו. מקשאות ומדלעות - קרי כל האילנות". לענ"ד במקשאות ובמדלעות שיש להרחיק מהן גידלו את בני משפחת הדלועיים ולא רק קישואים ודלועים. ניתן להרחיב את חובת הרחקת הגורן גם למלפפונים, אבטיחים וכד'.
דברי הגמרא מעוררים שתי שאלות שהתשובות להן קשורות זו לזו: א. מה הנזק שהמוץ גורם לקישואים ולדלועים? ב. האם הנזק מזיק דווקא לדלועים וקישואים? מפירוש רבינו גרשום אנו לומדים שהנזק נובע מייבוש הפרחים: "קשיא. בשלמא מקשואין ומדלועין משום כך צריך להרחיק חמשים אמה דאזיל התבן ויתיב על פרח. בליביה. פרח. כמו ויצא פרח שתרגומו ואפיק לבלבין. ומצבי ליה. ומנפחו ומיבשו". רבינו חננאל (בשיטת הקדמונים) כתב: "... ותו דתניא מסייעתו בשלמא מנטיעות אזל אבק הגורן יתיב בגויה ומצווי ליה, פירוש מצווי שורף ומייבש לחלוחית". הסבר שונה אנו מוצאים במאירי המייחס את הנזק לפירות: "... ולא סוף דבר להרחיק מבני העיר אלא אף הוא צריך להרחיק מנטיעותיו של חברו שהוא מזיקן במוץ וכל שכן במקשאיו ודלועיו ושאר פירות הרכים שהמוץ נעשה בשדה גלל המזיק והמיבש את הארץ והילכך צריך להרחיק מהם בכדי שלא יזיק וכו'". דברי המאירי לא ברורים משום שהוא כולל את הנזק לדלועים והקישואים עם הנזק לניר ואילו מדברי הגמרא משתמע שמדובר בשני סוגי נזק. קושי נוסף הוא בקביעה שדלועים וקישואים הם פירות רכים. מהכרת פירות הדלועיים ומכמה סוגיות אנו לומדים שפירות אלו קשים (ראו במאמר "מחתכין את הדלועין לפני הבהמה" (שבת, קנה ע"א). לקריאה הקש/י כאן).
לענ"ד ייחודם של פירות הדלועים והקישואים בהשוואה לירקות אחרים, שהיו מקובלים בתקופת חז"ל, הוא התפתחותם מתוך שחלת הפרחים הנקביים. פרחי הדלועיים הם חד-מיניים כלומר הפרחים הזכריים נושאים אבקנים בלבד (תמונה 1) והפרחים הנקביים שחלה, עמוד עלי וצלקות (תמונה 2). הפירות עשויים להתפתח מהפרחים הנקביים בלבד (במאמר זה מייצגת ירוקת החמור את מבנה הפרחים במשפחה). רבים מבני המשפחה הם חד-ביתיים ובהם כל פרט נושא יחד פרחים זכריים ופרחים נקביים (תמונה 3) (ראו בהרחבה במאמר "בוצין בוצין מקטפיה ידיע" (ברכות, מח ע"א). לקריאה הקש/י כאן). בירקות אחרים החלק הנאכל הם העלים (חסה, כרוב, סלקא) או איברים תת קרקעיים (בצל, כרשה, שום, כרפס, צנון, סלק, חזרת הגינה, לפת). אמנם גם פירות עצי פרי מתפתחים מתוך שחלות פרחים אך נזקם קטן יותר משום שהם ממוקמים גבוה יותר. הדלועים והקישואים הם צמחים שרועים, פחות או יותר, והמוץ המובל על ידי הרוח מכסה אותם ומצטבר בפרחים שצורתם כגביע עמוק.
המוץ אכן עלול לגרום לספיגת נוזלים מהפרח. כושר ספיגת הנוזלים של המוץ גבוה יחסית למשקלו בגלל מבנהו הסיבי(1). הוא מכיל תאית, המיצלולוז, ליגנין ותרכובות אורגניות נוספות התורמות לכושר הספיגה. כושר הספיגה תלוי במין הדגן, בזן, בטמפרטורה ובמשך הזמן שחלף מאז הקציר. המוץ המתואר בסוגייתנו בעל כושר הספיגה הגבוה ביותר משום שבשעת הגורן הוא עדיין טרי. תכולת המים של מוץ אורז הוא 20-30% ושל חיטה 10-15%. התכונות הפיסיקליות של המוץ הפכו אותו לשימושי גם בימינו לצרכים תעשיתיים בהם נדרשת בקרה של רמת הלחות. מגדלי בעלי חיים משתמשים במוץ כמצע על מנת לספוג הפרשות.
כיסוי פיסי על ידי מוץ אמנם מונע האבקה (הפרייה) אך ייתכן ולשם כך יש צורך בכמות גדולה יחסית. ההסבר בדברי הגמרא לנזק הנגרם על ידי המוץ מתייחס גם למעט מוץ המגיע מהגורן ומייבש את פרחי הדלועים והקישואים. בשלבים המוקדמים של חיי הפרח הייבוש עלול לכווץ את איברי הרבייה של הפרחים (אבקנים בפרחים הזכריים וצלקות בפרחים הנקביים) ולפגוע בחיוניותם. אפשרות אחרת היא שהמוץ פוגע בתהליך ההאבקה. פרחי הדלועיים מפרישים צוף ומואבקים בעיקר על ידי דבורים. ייתכן, אם כן, שהמוץ סופג את הצוף וגורם לדבורים שלא לבקר בפרחים אלו ולהאביק אותם. לדבורים כושר למידה וזיכרון ארוך יחסית(2) ולאחר ביקור "מאכזב" בפרחים שאינם מעניקים גמול הן תמנענה מלבקר פרחים בצורה וצבע דומים. אני משער שלמידה שלילית הנגרמת לערוגה מסויימת עלולה להשליך לערוגות נוספות רחוקות יותר ואולי גם למיני דלועיים אחרים שפרחיהם דומים. ייתכן שהנזק קשור גם לפרחים הזכריים בכך שהמוץ מייבש את הצוף על פני הצלקות ובכך נמנעת נביטת גרגירי האבקה ותהליך ההפריה. לאחר ההפרייה והתחלת התפתחות השחלה סכנת הייבוש פחותה משום שמעטה השחלה עבה יותר ועשוי להגן על הפרי המתפתח (תמונה 5).
 |
|
 |
|
תמונה 1. ירוקת חמור - פרח זכרי |
|
תמונה 2. ירוקת חמור - פרח נקבי |
תמונה 3. ירוקת חמור – פרח נקבי ופרחים זכריים.
 |
|
 |
|
תמונה 4. ירוקת חמור - שחלה בחתך אורך (ניתן לראות היטב את הביציות).
|
|
תמונה 5. מלפפון - פרח נקבי
|
(1) Bledzki, K. et al., 2010. 'Physical, chemical and surface properties of wheat husk, rye husk and soft wood and their polypropylene composites'. Composites Part A: Applied Science and Manufacturing, 41 (4). Pp: 480-488.
Wu, M. Y. et al., 2015. 'Effects of wheat bran and water absorption on the dough properties and quality of steamed bread'. Taiwanese Journal of Agricultural Chemistry and Food Science 53(1), pp:1-8.
(2) Zhang, S. et al., 2006. 'Honeybee memory: a honeybee knows what to do and when'. J. Exp. Biol. 209 (22). pp: 4420–4428.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
