![]() |
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
מאי בינייהו? אמר אביי: דקל נערה איכא בינייהו – תמר מצוי
"שמואל מאי היא? דאמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא, אבל חכמים אומרים: עד שיגדור שלש גדירות ויבצור ג' בצירות וימסוק ג' מסיקות. מאי בינייהו? אמר אביי: דקל נערה איכא בינייהו (שעושה שלש פעמים בשנה)" (בבא בתרא, לו ע"ב).פירוש: שמואל מאי [מה] היא? שאמר רב יהודה אמר שמואל: זו, משנתנו, לפיה בשדה האילן, אם בשנה אחת עשה שלוש פעולות של איסוף של תבואה, זיתים ותאנים הרי זו חזקה, דברי ר' ישמעאל ור' עקיבא היא, אבל חכמים אומרים: אין זו חזקה עד שיגדור שלש גדירות של תמרים, וכן אם יבצור שלש בצירות של ענבים וימסוק שלש מסיקות של זיתים, והלכה כמותם. ואם כן אף לדעתו, ניר של שלוש שנים אינו עושה חזקה, אלא דווקא לקיטה של פירות. ושואלים: מאי בינייהו [מה ההבדל ביניהם] בין רב ושמואל? אמר אביי: דקל נערה (צעיר) איכא בינייהו [יש ביניהם] שעושה שלש פעמים בשנה ונחלקו האם שלוש גדירות נחשבות כחזקה גם אם היו בפחות משלוש שנים מלאות (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: תמר מצוי שם באנגלית: Date Palm שם מדעי: Phoenix dactylifera לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.
נקדים להתייחסות לביטוי "דקל נערה" המופיע בסוגייתנו סקירה של הגרסאות בעדי הנוסח שברשותינו (על פי מיזם פרידברג). גרסאות אלו מתבטאות בפירושי הראשונים לסוגיה. הגרסה בכת"י וילנה שלפנינו היא "דקל נערה איכא בינייהו (שעושה שלוש פעמים בשנה)". ראוי להדגיש את שהסוגריים מופיעים במקור. בכת"י ונציה ופזרו נכתב באופן דומה אך ללא הסוגריים. בשאר כתבי היד (7 במספר) חסר המשפט "שעושה שלוש פעמים בשנה" אך בשנים מהם (אוקספוד והמבורג) מובאת הגרסה "נעורה" או "נעורא". ביחס לגרסה בכת"י ונציה ופזרו כתב ה"דרישה" (חו"מ סי' קמ"א): "... ומה שכתוב בגמרא דקל נערה איכא בינייהו שעושה שלש פעמים בשנה ט"ס הוא דלא אתיא כחד מהפירושים שאכתוב בסמוך וכו'". הסרת גרסה זאת "מעל השולחן" מאפשרת לנו "לצפור צפירת הרגעה" בנסיון להסביר את הביטוי "דקל נערה" בעזרת כלים ריאליים משום שחיפוש דקדקני בספרות החקלאית העלה שדקלים מניבים רק פעם בודדת בשנה.
מוצאים אנו, אם כן, בפירוש הרשב"ם שלוש הצעות לזיהוי "דקל נערה".
ג. דקל דיופרין המניב פעמים בשנה. רבינו גרשום מסביר את הקשר בין טעינת שני יבולים בשנה לשם "דקל נערה": "אמר אביי דקל נערה. דבחורה היא ובכחה עומדת וטוענת פרי ב' פעמים בשנה בב' שנים של חזקה סגיא משום דבדקל נערה מצי לגדור ג' גדירות בב' שנים".
הריאליה של המונח "דקל נערה"בשורות הבאות ננסה לבחון את האפשרות הריאלית של טעינת פירות דקל על פי שנים מתוך פירושי הראשונים למונח "דקל נערה"(1). בסקירת הספרות החקלאית העתיקה והמודרנית לא מצאתי עדות להנבת יבול תמרים יותר מאשר פעם בודדת בשנה ולכן לא אתייחס לפירושים ש"דקל נערה" הוא דקל המניב פעמיים או שלוש בשנה (פירושים א' וג'). אמנם "לא ראיתי אינה ראיה" אך ניתן לתמוך את מחשבה זו בדברי התוספתא והגמרא. נאמר בתוספתא (שביעית, ליברמן, פ"ד הל' כ'): "כל אילן שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט הרי הן לשעבר, לאחר חמשה עשר בשבט הרי הן לעתיד לבוא. רבי נחמיה אומר במי דברים אמורים באילן שעושה שתי בריכות בשנה, אבל אילן שאין עושה אלא בריכה אחת, כגון הזתים והתמרים והחרובין אף על פי שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט כאלו לא חנטו אלא לאחר חמשה עשר בשבט". בבבלי (ראש השנה, טו ע"ב) אנו לומדים: "תנו רבנן: אילן שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט מתעשר לשנה שעברה, אחר חמשה עשר בשבט מתעשר לשנה הבאה. אמר רבי נחמיה: במה דברים אמורים באילן שעושה שתי בריכות בשנה. שתי בריכות סלקא דעתך? אלא אימא: כעין שתי בריכות. אבל אילן העושה בריכה אחת, כגון דקלים וזיתים וחרובין, אף על פי שחנטו פירותיהן קודם חמשה עשר בשבט מתעשרים לשנה הבאה". אמר רבי יוחנן: נהגו העם בחרובין כרבי נחמיה. איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן: בנות שוח שביעית שלהן שניה, מפני שעושות לשלש השנים וכו'". מפרש רש"י: "שתי בריכות סלקא דעתך - אין לשון זה נופל אלא בעופות, כדתנן (בבא בתרא פ, א): הלוקח פירות שובך מפריח הבריכה ראשונה. כעין שתי בריכות - שאין פירותיו נגמרין כאחת, כגון תאנים, כדאמרן (לעיל /ראש השנה/ יג, ב) גבי קטניות, מתוך שעשויין פרכין. אבל אילן - שפירותיו נלקטין כאחד - בתר לקיטה אזלינן בהו. בנות שוח - מפרש במסכת עבודה זרה (יד, א): תאיני חיורתא". מקורות אלו מעידים באופן חד משמעי שלתמרים יבול אחד בשנה. כנגד מסקנה זו ניתן לטעון לכאורה שחכמים לא התייחסו ל"דקל נערה" משום שהוא יוצא דופן אך מאליה תעלה השאלה, אם כן, מדוע דנו חכמים בבנות שוח?". טענה אפשרית נוספת היא שיתכן וכוונת הגמרא היא לשלושה קטיפים אך כאמור בגמרא צורת איסוף זאת נחשבת כ"שתי בריכות" (לפחות) ואינה קיימת בדקלים, זיתים וחרובים.
השרה של פירות בוסר (ולעיתים גם לאחר הבשלה) בעצי פרי בכלל ובתמרים בפרט היא תופעה שכיחה העלולה להגרם משורה של גורמים:
לשיטת הרמב"ן "דקל נערה" עשוי להיות דקל המקדים להבשיל כחודש לפני שאר הדקלים. הפרש זמנים זה איננו גדול וניתן להשיג אותו בדרכים רבות. בימינו יש לתופעה יתרון כלכלי משום שמחירי קדם העונה גבוהים יותר. חקלאים פועלים בשיטות שונות כדי להקדים את מועד ההנבה. השיטה הראשונה במעלה היא בחירת זנים המצטיינים בהבשלה מוקדמת כמג'והל, ברי וחדראווי. המידע שברשותינו לגבי הזנים שהיו ידועים בעת העתיקה מצומצם אך נוכל להציע כאפשרות ש"דקל נערה" היה אחד מהזנים המקדימים.
תמונה 1. חיפושית גלעין התמר צילמו: Simmons, Perez, and Howard D. Nelson
תודה לד"ר עקיבא לונדון על הערותיו המועילות.
(1) א. לדעת ע. לונדון (עבודת המסטר) ייתכן ו"דקל נערה" הוא זן התמרים "הנערני" שהוזכר בשלוש מתעודותיה של בבתא אשר נתגלו בנחל חבר. יתכן שזן תמרים זה נקרא על שם מקום מוצאו, מאזור הישוב נערן כ-2.5 ק"מ מצפון מערב ליריחו, אזור שהיה מבורך בתמרים.
מקורות עיקריים:
Khan, S. U. et al., 2022. 'Investigating the role of potassium and urea to control fruit drop and to improve fruit quality of “Dhakki” date palm'. Saudi Journal of Biological Sciences, 29 (5). Pp: 3806-3814.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|