סקר
איך לקרוא לבינה מלאכותית של הפורטל (השקה בקרוב)?








 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

 

מאי בינייהו? אמר אביי: דקל נערה איכא בינייהו – תמר מצוי 

 

"שמואל מאי היא? דאמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא, אבל חכמים אומרים: עד שיגדור שלש גדירות ויבצור ג' בצירות וימסוק ג' מסיקות. מאי בינייהו? אמר אביי: דקל נערה איכא בינייהו (שעושה שלש פעמים בשנה)" (בבא בתרא, לו ע"ב). 

פירוש: שמואל מאי [מה] היא? שאמר רב יהודה אמר שמואל: זו, משנתנו, לפיה בשדה האילן, אם בשנה אחת עשה שלוש פעולות של איסוף של תבואה, זיתים ותאנים הרי זו חזקה, דברי ר' ישמעאל ור' עקיבא היא, אבל חכמים אומרים: אין זו חזקה עד שיגדור שלש גדירות של תמרים, וכן אם יבצור שלש בצירות של ענבים וימסוק שלש מסיקות של זיתים, והלכה כמותם. ואם כן אף לדעתו, ניר של שלוש שנים אינו עושה חזקה, אלא דווקא לקיטה של פירות. ושואלים: מאי בינייהו [מה ההבדל ביניהם] בין רב ושמואל? אמר אביי: דקל נערה (צעיר) איכא בינייהו [יש ביניהם] שעושה שלש פעמים בשנה ונחלקו האם שלוש גדירות נחשבות כחזקה גם אם היו בפחות משלוש שנים מלאות (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 

 

שם עברי: תמר מצוי   שם באנגלית: Date Palm   שם מדעי: Phoenix dactylifera


נושא מרכזי: מהו "דקל נערה"?

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.

 

נקדים להתייחסות לביטוי "דקל נערה" המופיע בסוגייתנו סקירה של הגרסאות בעדי הנוסח שברשותינו (על פי מיזם פרידברג). גרסאות אלו מתבטאות בפירושי הראשונים לסוגיה. הגרסה בכת"י וילנה שלפנינו היא "דקל נערה איכא בינייהו (שעושה שלוש פעמים בשנה)". ראוי להדגיש את שהסוגריים מופיעים במקור. בכת"י ונציה ופזרו נכתב באופן דומה אך ללא הסוגריים. בשאר כתבי היד (7 במספר) חסר המשפט "שעושה שלוש פעמים בשנה" אך בשנים מהם (אוקספוד והמבורג) מובאת הגרסה "נעורה" או "נעורא". ביחס לגרסה בכת"י ונציה ופזרו כתב ה"דרישה" (חו"מ סי' קמ"א): "... ומה שכתוב בגמרא דקל נערה איכא בינייהו שעושה שלש פעמים בשנה ט"ס הוא דלא אתיא כחד מהפירושים שאכתוב בסמוך וכו'". הסרת גרסה זאת "מעל השולחן" מאפשרת לנו "לצפור צפירת הרגעה" בנסיון להסביר את הביטוי "דקל נערה" בעזרת כלים ריאליים משום שחיפוש דקדקני בספרות החקלאית העלה שדקלים מניבים רק פעם בודדת בשנה.

מפרש הרשב"ם בסוגייתנו:

"דקל נערה איכא בינייהו - דקל ילדה ובחורה דפחות מג' שנים שלמות טוענת ג' פעמים דלשמואל הויא חזקה בג' גדירות אף על גב דליכא ג' שנים שלמות ולרב בעינן ג' שנים מיום ליום. ורבינו חננאל פירש: דקל נערה דקל המשיר פירותיו קודם גמרן מלשון גם חצני נערתי (נחמיה ה) לדברי שמואל דאמר בעינן ג' גדירות לא הוי חזקה דהא לא גדר לדברי רב דאמר בעינן ג' שנים והרי הוא מחזיק בו ג' שנים והויא חזקה. ולפי הלשון הזה אפילו שמואל לא בא לגרוע מג' שנים והכי קי"ל. לשון אחר פירש עוד: דקל נערה דקל דיופרין שעושה פעמיים בשנה לשמואל בשנה ומחצה הויא חזקה דהא איכא ג' גדירות, ולרב לא הויא חזקה דליכא ג' שנים".

מוצאים אנו, אם כן, בפירוש הרשב"ם שלוש הצעות לזיהוי "דקל נערה".

א. דקל צעיר המניב 3 יבולים תוך פחות משלוש שנים שלמות. הצעה זאת עולה בקנה אחד עם הגורסים "דקל נערה שעושה שלוש פעמים בשנה".

ב. דקל המשיר את פירותיו. הצעה זו מתאימה לגרסה "דקל נעורה". מפרש רבינו חננאל את הנפק"מ: "... לדברי שמואל דאמר בעינן שלש גדירות לא הויא חזקה, דהא לא גדר. לרב דאמר בעינן שלש שנים הרי הוא מחזיק בו שלש שנים הויא חזקה וכו'". הרא"ש (בבא בתרא, פ"ג סי' כ"ו) מביא את דברי רבינו האי גאון המפרש לכאורה כשיטת ר"ח כפי שמצטט אותו הרשב"ם: "... מאי בינייהו אמר אביי דקל נער איכא בינייהו, פירש רב האי גאון דקל המשיר פירותיו דלשמואל לא הוי חזקה עד שיגדור בידים וכו'". באופן דומה אנו מוצאים בר"י מיגאש: "... ולמאן דאמר עד שיגדור שלש גדירות דוקא היכא דגדרו בידים אבל היכא דלא גדרו בידים אלא מעצמם נשרו לא הוה חזקה". אמנם שיטת הר"ח ורב האי גאון נראות זהות אך ה"דרישה" (שם) סבר שהן חלוקות:

"... ומה שהביא הרא"ש הדברים בשם רב האי ורשב"ם כתבן בשם ר"ח משום דאיכא בינייהו דרשב"ם כתב בשם ר"ח המשיר קודם גמרן משמע דוקא נשרו קודם גמרן לאו שמיה גדירה, אבל אם כבר נתבשלו מה לי גדרן בידים או נשרו. ולרבינו האי כל שנשרו מאליהן אפילו היו כבר בשולין לא שמיה גדירה ולכן הביא הרא"ש לשון רבינו האי דסבירא ליה כוותיה בהאי. וכן מוכח מדברי רבינו שנמשך בזה אחר אביו לקמן סעיף י"ו דכתב דאם האילן משיר פירותיו קודם שילקטם לא הוה חזקה עיין שם ודוק".

ג. דקל דיופרין המניב פעמים בשנה. רבינו גרשום מסביר את הקשר בין טעינת שני יבולים בשנה לשם "דקל נערה": "אמר אביי דקל נערה. דבחורה היא ובכחה עומדת וטוענת פרי ב' פעמים בשנה בב' שנים של חזקה סגיא משום דבדקל נערה מצי לגדור ג' גדירות בב' שנים".

ד. בחידושי הרמב"ן אנו מוצאים הצעה נוספת: "מאי בינייהו דקל נערה איכא בינייהו. כלומר שממהר להוציא פירותיו יותר משאר דקלים חדש אחד או פחות מכאן או יותר על כן, לרב לא הוי חזקה דהא שלש שנים משני הבציר והקציר שלימות בעינן, ושמואל לא בעי שלש שנים אלא שלש אכילות של שדה זו". גם הר"ן פירש באופן דומה: "... וכיון דסבירא לך דלרב נמי בג' אכילות סגי מאי ביניהו, ומסקינן דקל נערה איכא ביניהו, כלומר דקל שממהר להוציא פירותיו יותר משאר דקלים, לרב תלת אכילות דידיה בלחוד לא מהני דקציר ובציר בשל עולם שמין". הרמב"ן מרחיב בלשון שניה בהסבר שיטת רבינו חננאל:

"ולשון אחר פי' ר"ח ז"ל דקל נערה שמשיר פירותיו. ונראה שהם התמרים הנושרים שאינן מתבשלים באילן והן מתמתקין בחמה באילן עצמו אחר שנתלשו או בשדה, כמו שהזכירו במסכת פסחים (נ"ג א'), ולרב דאמר שלש שנים שלימות בעינן, כיון שנשרו קודם בשולן וצריכין לקרקע למתקן בחמה בין הכיפים והשיצין לא עלתה לו חזקה עד גמר בשולן בשדה, ולשמואל משיכניסן לבית הרי זו חזקה שזו היא גדרתן של אלו".
 

הריאליה של המונח "דקל נערה"

בשורות הבאות ננסה לבחון את האפשרות הריאלית של טעינת פירות דקל על פי שנים מתוך פירושי הראשונים למונח "דקל נערה"(1). בסקירת הספרות החקלאית העתיקה והמודרנית לא מצאתי עדות להנבת יבול תמרים יותר מאשר פעם בודדת בשנה ולכן לא אתייחס לפירושים ש"דקל נערה" הוא דקל המניב פעמיים או שלוש בשנה (פירושים א' וג'). אמנם "לא ראיתי אינה ראיה" אך ניתן לתמוך את מחשבה זו בדברי התוספתא והגמרא. נאמר בתוספתא (שביעית, ליברמן, פ"ד הל' כ'): "כל אילן שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט הרי הן לשעבר, לאחר חמשה עשר בשבט הרי הן לעתיד לבוא. רבי נחמיה אומר במי דברים אמורים באילן שעושה שתי בריכות בשנה, אבל אילן שאין עושה אלא בריכה אחת, כגון הזתים והתמרים והחרובין אף על פי שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט כאלו לא חנטו אלא לאחר חמשה עשר בשבט". בבבלי (ראש השנה, טו ע"ב) אנו לומדים: "תנו רבנן: אילן שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט מתעשר לשנה שעברה, אחר חמשה עשר בשבט מתעשר לשנה הבאה. אמר רבי נחמיה: במה דברים אמורים באילן שעושה שתי בריכות בשנה. שתי בריכות סלקא דעתך? אלא אימא: כעין שתי בריכות. אבל אילן העושה בריכה אחת, כגון דקלים וזיתים וחרובין, אף על פי שחנטו פירותיהן קודם חמשה עשר בשבט מתעשרים לשנה הבאה". אמר רבי יוחנן: נהגו העם בחרובין כרבי נחמיה. איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן: בנות שוח שביעית שלהן שניה, מפני שעושות לשלש השנים וכו'". מפרש רש"י: "שתי בריכות סלקא דעתך - אין לשון זה נופל אלא בעופות, כדתנן (בבא בתרא פ, א): הלוקח פירות שובך מפריח הבריכה ראשונה. כעין שתי בריכות - שאין פירותיו נגמרין כאחת, כגון תאנים, כדאמרן (לעיל /ראש השנה/ יג, ב) גבי קטניות, מתוך שעשויין פרכין. אבל אילן - שפירותיו נלקטין כאחד - בתר לקיטה אזלינן בהו. בנות שוח - מפרש במסכת עבודה זרה (יד, א): תאיני חיורתא". מקורות אלו מעידים באופן חד משמעי שלתמרים יבול אחד בשנה. כנגד מסקנה זו ניתן לטעון לכאורה שחכמים לא התייחסו ל"דקל נערה" משום שהוא יוצא דופן אך מאליה תעלה השאלה, אם כן, מדוע דנו חכמים בבנות שוח?". טענה אפשרית נוספת היא שיתכן וכוונת הגמרא היא לשלושה קטיפים אך כאמור בגמרא צורת איסוף זאת נחשבת כ"שתי בריכות" (לפחות) ואינה קיימת בדקלים, זיתים וחרובים.


העובדה שרוב מיוחס של כתבי היד אינו גורס את המשפט "שעושה שלש פעמים בשנה" מדברת בעד עצמה. ייתכן והוא חדר לכת"י ונציה ופיזרו ולכת"י וילנה (בסוגריים) בשגגה כתוצאה מהחלפה בין התמר לתאנה שבה אכן קיימות יותר מאשר בריכה אחת. מאידך גיסא התופעות של השרת פירות (לפני או אחרי הבשלה) (פירוש ב') והקדמת הבשלה (פירוש ד') מוכרים היטב לחקלאים ובהן נעסוק להלן.

א. השרת פירות

השרה של פירות בוסר (ולעיתים גם לאחר הבשלה) בעצי פרי בכלל ובתמרים בפרט היא תופעה שכיחה העלולה להגרם משורה של גורמים:

1. השקייה בחסר או עודף מים. 2. מחסור במינרלי הזנה חיוניים כאשלגן או מגנזיום. 3. נגיעות על ידי מזיקים דוגמת חיפושית גלעין הדקל (Coccotrypes dactyliperda) והחל משנות ה - 90 המאוחרות גם באזורנו חדקונית הדקל האדומה (Rhynchophorus ferrugineus). 4. מחלות: זיהומים פטרייתיים או חיידקיים עלולים להחליש את העץ ולהוביל לנשירת פירות מוקדמת. פטריות ומזיקים הפוגעים בריקמת החיבור בין התמר לסנסן עלולים לגרום לנשירה מוקדמת. 5. האבקה לא מספיקה. 6. גורמים סביבתיים כטמפרטורות קיצוניות, רוחות חזקות או תנאי מזג אוויר קשים אחרים עלולים לגרום לעץ לעקה שתוביל לנשירת פירות לפני או לאחר הבשלה. 7. עצים מבוגרים או לא בריאים עלולים להשיר פירות.

במגזר היהודי אך גם בערבי המגדל תמרים עוטפים את המכבד – אשכול התמרים בשק רשת. הסיבה לכך היא מעט הגנה על האשכול מציפורים ומזיקים גדולים וגם כדי לאסוף את נשר המכבד. כמעט תמיד יש נשירה של תמרים חלקה טבעית (מאחר וההבשלה של התמרים אינה אחידה) וחלקה לא.

המפרשים קשרו בין השרת הפירות לגרסה "נעורה" אך לענ"ד ייתכן ותופעת השרת הפירות עשוייה לשמש כהסבר גם לגורסים "דקל נערה". קיימים גורמי נשירה ספציפיים לעצים צעירים וחלק מהגורמים הפועלים בעצים בוגרים עלולים להשפיע במידה רבה יותר בעצים צעירים.

1. עצים צעירים רגישים במיוחד לעקת מים, בין אם היא נובעת מהשקיית יתר או מהשקיית חסר. 2. עצים צעירים זקוקים לחומרי הזנה ברמה מתאימה על מנת להתבסס. חוסרים עלולים להוביל להחלשת שימור הפירות. 3. אם השורשים לא התפתחו כראוי, ייתכן שהעץ לא יוכל לתמוך בהתפתחות הפרי. 4. עצים צעירים פגיעים יותר למזיקים ומחלות. 5. עצים צעירים פחות עמידים לטמפרטורות קיצוניות, רוחות חזקות ולחצים סביבתיים אחרים. 6. שתילה לא תקינה עלולה להקשות על התבססות הדקל דבר שיוביל לבעיות שונות כולל השרת הפירות לפני המועד הראוי.

ב. הקדמת הבשלה

לשיטת הרמב"ן "דקל נערה" עשוי להיות דקל המקדים להבשיל כחודש לפני שאר הדקלים. הפרש זמנים זה איננו גדול וניתן להשיג אותו בדרכים רבות. בימינו יש לתופעה יתרון כלכלי משום שמחירי קדם העונה גבוהים יותר. חקלאים פועלים בשיטות שונות כדי להקדים את מועד ההנבה. השיטה הראשונה במעלה היא בחירת זנים המצטיינים בהבשלה מוקדמת כמג'והל, ברי וחדראווי. המידע שברשותינו לגבי הזנים שהיו ידועים בעת העתיקה מצומצם אך נוכל להציע כאפשרות ש"דקל נערה" היה אחד מהזנים המקדימים.

ייתכן גם שמדובר בדקל שהופעלה עליו אחת מהשיטות המשמשות בימינו להקדמת הבשלה:

1. ניהול מיקרו אקלים: יצירת מיקרו אקלים נוח סביב הדקל, כגון שימוש בשוברי רוח, רשתות צל או חיפויים. באזורים עם אקלים קריר יותר, שימוש בטכניקות להעלאת הטמפרטורה סביב התמרים. בעת העתיקה עשוי היה להיות הדקל בסביבה חמה יותר בגלל המבנה הטופוגרפי או אולי בקרבת כבשן סיד וכד'. בימינו משתמשים למטרה זו בכיסויי פלסטיק או מנהרות. 2. מתן מים וחומרי הזנה מתאימים, במיוחד בתקופות צמיחה קריטיות. 3. טכניקות גיזום נכונות לעיצוב נוף העץ והפחתת התחרות על אור וחומרי הזנה. 4. השקיה והזנה מתאימים. 

 

תמונה 1. חיפושית גלעין התמר      צילמו: Simmons, Perez, and Howard D. Nelson   
תמונה 2. חדקונית הדקל האדומה        צילם: Didier Descouens

 

    
מטע תמרים – שדה אליהו   מכבדות תמרים

 

תודה לד"ר עקיבא לונדון על הערותיו המועילות.

 


(1) א. לדעת ע. לונדון (עבודת המסטר) ייתכן ו"דקל נערה" הוא זן התמרים "הנערני" שהוזכר בשלוש מתעודותיה של בבתא אשר נתגלו בנחל חבר. יתכן שזן תמרים זה נקרא על שם מקום מוצאו, מאזור הישוב נערן כ-2.5 ק"מ מצפון מערב ליריחו, אזור שהיה מבורך בתמרים.

 

 

מקורות עיקריים:

Khan, S. U. et al., 2022. 'Investigating the role of potassium and urea to control fruit drop and to improve fruit quality of “Dhakki” date palm'. Saudi Journal of Biological Sciences, 29 (5). Pp: 3806-3814.
Cohen, Y. et al., 2010. 'Reevaluation of Factors Affecting Bunch Drop in Date Palm', HORTSCIENCE 45(6). pp: 887–893.

 

  

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר