![]() |
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
הנהו עיזי דאכלו חושלא בנהרדעא – עז הבית
"הנהו עיזי דאכלו חושלא בנהרדעא, אתא מרי חושלא תפסינהו והוה קא טעין טובא; אמר אבוה דשמואל: יכול לטעון עד כדי דמיהן, דאי בעי אמר: לקוחות הן בידי. והאמר ריש לקיש: הגודרות אין להן חזקה! שאני עיזי, דמסירה לרועה. והא איכא צפרא ופניא! בנהרדעא טייעי שכיחי, ומידא לידא משלמי" (בבא בתרא, לו ע"א).פירוש: מסופר: הנהו עיזי [עיזים] שאכלו חושלא [תבואה קלופה] שהיתה שטוחה בשדה בעיר נהרדעא. אתא מרי חושלא תפסינהו [בא בעל התבואה תפסן, את העיזים] והוה קא טעין טובא [והיה טוען הרבה], תובע סכומים גדולים שטען שהזיקו לו העיזים. אמר אבוה [אביו] של שמואל: יכול לטעון עד כדי דמיהן של העזים שתפס, דאי בעי אמר [שאם היה רוצה לשקר היה יכול לומר]: לקוחות הן בידי, ובכח טענה זאת — נאמן, אבל לא יותר מכן. ומקשים: והאמר [והרי אמר] ריש לקיש: הגודרות אין להן חזקה ואם כן לא יכול היה לטעון כך! ומשיבים: שאני עיזי דמסירה [שונות הן עיזים שהן מסורות] לרועה, ולכן אינן נודדות בעצמן, ואינן בכלל גודרות, ויש להן חזקה. ומקשים: והא איכא צפרא ופניא [והרי יש בוקר וערב] שאף שהרועה מוציא אותן מחוץ לעיר, מכל מקום בבוקר ובערב הן הולכות לבדן בעיר כל אחת למקומה, ושמא תפסן משם! ומשיבים: הרי מעשה זה היה בנהרדעא ושם טייעי שכיחי [ערבים נוודים מצויים] והם היו חשודים לגנוב את העיזים, ולכן מידא לידא משלמי [מיד ליד נותנים, מעבירים אותן] ואין מניחים להן ללכת לבד (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: עז, תיש שם באנגלית: Goat שם מדעי: Capra aegagrus hircus
ראו במאמר "לא יהא אלא עיזא בעלמא" (בבא בתרא, ה ע"א). לקריאה הקש/י כאן.
|