העדות והעמלק / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
בבא בתרא מו ע"ב
(עמלק סימן)
מהו היסוד הקשה ביותר שמפריע לעבודת השם של כל יהודי?
תשובה מרתקת לשאלת יסוד זו מוציא הראש ישיבה, רבי שאול אלתר שליט"א (עברא דדשא, א, פרשת זכור תש"ע) מבין קפלי הסוגיה שלנו, וליתר דיוק מתוך הסימן המופיע בתחילת הסוגיה, הכולל בתוכו את ראשי התיבות של חלקי הסוגיה: ערב, מלוה, לקח, קבלן.
בראשי התיבות הללו, מסביר הראש ישיבה, מסתתר מסר עצום.
שכן כל מהלכה של הסוגיה הנידונת כאן עוסק בדיני נגיעה בעדות, ונגיעה בעדות היא דבר שנוגע לכל אחד מאיתנו. שכן, תמצית התכלית של עבודתנו בעולם הזה היא להעיד על בורא העולם שנוכח בכל פינה ובכל נקודה בעולם הזה.
אלא שכנגד עבודה רבה זו ישנו מונע אחד מרכזי שממנו מסתעפים המונעים אחרים, וזהו ה"ראשית גויים עמלק" (במדבר כד, כ), שכפי שמופיע באינספור מקורות הוא היסוד והשורש לכל הצרות האחרות.
ומהו אותו עמלק?
התרגום הלמדני לפעולותיו של עמלק, כפי שהן מתוארות בספרים הקדושים הוא אחד: נגיעה. העובדה שהאדם עושה את מה שהוא עושה מתוך נגיעה, מתוך אינטרס. שכן, כאשר האדם עושה, ואפילו עושה דברים נפלאים וגדולים, אולם מה שמניע אותו הוא האינטרס, יש חשש שהדברים יובילו אותו לעברי פי פחת, שכן בסופו של דבר הכל סובב סביבו.
לכן, כאשר הגמרא רוצה למצוא סימן שיקדים סוגיה שבה עוסקים בדיני נגיעה בעדות, היא מוצאת שהסימן לזה הוא ראשי התיבות של המילה עמל"ק.
דברים אלו מלמדים אותנו, שיסוד ושורש העבודה התמה של כל יהודי הוא קודם כל למגר את העמלק ששוכן בתוך כל אחד מאיתנו, לכוון את ליבנו לאבינו שבשמים, ולעשות את עבודתנו, עבודת העדות לכל באי עולם על נוכחותו של הקב"ה, מתוך לב נקי מכל נדנוד נגיעה.
