קידושי אשה בלי הסכמתה

מאי טעמא? במחשבה נוספת

תלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר

בבא בתרא מח ע"ב
 

נושא:
נחלקו אמוראים בדין קידושי אשה נגד רצונה. מחלוקת זו מלמדת על תפיסות שונות בהבנת קשרי איש-אשה.

שאלות תג"ל:
מהי הסברא במחלוקת ?

הסבר בדרך תג"ל:
נראה שגורם יסודי בקנין בכלל וקנין אשה בפרט, הוא דעת, דעת קונה ודעת מקנה, ובקידושין- דעת האיש ודעת האשה.
מר בר רב אשי סובר שקידושי אשה הם קנין
[כמו במשנה הפותחת מסכת קידושין "האשה נקנית..."
וכמו בסוגית הפתיחה שם ב: "מדעתה- אין; שלא מדעתה- לא"].
לפי גישה זו, עיקר קנין האשה בקידושין הוא ב קשר נפשי הנוצר בין איש לאשה.
יש ביניהם מפגש והסכמה בין דעת האיש לדעת האשה. בלי דעת, בלי רצון- אין קנין ואין קידושין.
לעומתו, אמימר סובר
"תליוה וקדיש- קידושיו קידושין". הוא תופס קידושין כתהליך של יציאת האשה מ רשות עצמה וכניסתה ל רשותו של הבעל, ביתו. זוהי תפיסה שונה של אישות. לדעתו, קשר של אישות הוא שייכות לרשות, לבית, למשפחה. וזה אפשרי גם בלי דעת.
הסבר זה מתייחס לרובד עמוק יותר, מתחת לפני השטח של הסבר "מעשי - מציאותי" של- האם האשה בסתר ליבה מסכימה או לא? יש כאן מחלוקת בנקודת המוצא ביחס לאישות בכלל: קשר נפשי מבוססת הסכמה או שייכות לרשותו- לביתו.