מתי קודם מאכל אדם לבהמה?
הרב דב קדרון
בבא בתרא נ ע"א
בגמרא מובאת המחלוקת האם קניין פירוש נחשב כמו קניין הגוף או לא.
על פי הדעה שקניין פירות אינו כקניין הגוף הסביר בנו של מהרי"ל דיסקין (הרב יצחק ירוחם זצ"ל, מובא בספרו של אביו) מדוע אמר הקב"ה לנח כאשר נכנס לתיבה (בראשית ו, כא): "וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה", ממה שאמר "לך ולהם" משמע שהקדים את המאכל של נח למאכלם של החיות, ולכאורה זה בניגוד למה שדרשו חז"ל (ברכות מ,א) מהפסוק (דברים יא, טו): "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", שקודם צריך אדם לתת מאכל לבהמתו ורק אחר כך לאכול בעצמו.
אלא, נאמר במסכת סנהדרין (נט,ב) שלאדם הראשון לא הותר בשר לאכילה ורק לאחר שיצאו נח ובניו מהתיבה הותר להם לאכול בשר, נמצא שבעת שהיה נח בתיבה לא היה לנח בבעלי החיים קניין הגוף, כי היה אסור לו לאכול אותם, אלא רק קנין פירות, כגון להשתמש בהם למלאכה, ולהלכה נפסק שקניין פירות אינו נחשב כקניין הגוף, נמצא שבזמן שנח היה בתיבה אף בהמה לא הייתה נקראת "בהמתו" ולא היה מחויב להקדים אכילתה לאכילתו. ולכן מדויק סדר הכתוב הנ"ל "והיה לך" מקודם, ואחר כך "ולהם לאכלה".
מובא שם גם שאמר בשם ספר אחד שהשוכר פרה מחבירו מותר לו לשוכר לאכול קודם שיתן מאכל לבהמה זו, מטעם שלשוכר יש בבהמה רק קנין פירות להשתמש בה למלאכה, ולא נקראת בהמתו.
