היכן המקום של אמה על אמה?
הרב דב קדרון
בבא בתרא נג ע"ב
בגמרא מדובר על מי שמוצא בניין בנוי שלא שייך לאף אחד, והדרך שבאמצעותה אפשר לקנות אותו. לגבי זה נפסק להלכה (חושן משפט רעה,יג) שאם אותו אדם "סייד בהם סיוד אחד או כייר בהם כיור אחד, כגון אמה אחת או יותר כנגד הפתח, קנה", ומסביר הסמ"ע (ס"ק כ) שכנגד הפתח, פירושו בכותל העומד נגד הפתח, ואז בכניסתו יראה הייפוי של טיחת הסיד או הציור וזה חשוב תיקון ומעשה בגוף הבית, אבל בסיוד וציור שלא כנגד הפתח אין די באמה על אמה.
מהר"מ שפירא זצ"ל הביא מכאן ראיה לדין שנפסק בשולחן ערוך (או"ח תקס,א):
משחרב בית המקדש, תקנו חכמים שהיו באותו הדור שאין בונים לעולם בנין מסוייד ומכוייר כבנין המלכים, אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד ומשייר מקום אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד.
לגבי הדין של אמה על אמה זכר לחורבן לא כתבו הפוסקים מהו "כנגד הפתח", והרבה נוהגים לעשות זאת מעל הפתח. אולם הוא בהגהותיו לשולחן ערוך (מובא בכתב העת צפונות יח, תשנ"ג, מז – מח) כתב שהכוונה היא לכותל שממול הפתח.
ראיה לכך הוא מביא ממה שאת מקור הדין של אמה על אמה זכר לחורבן (ב"ב ס) אמר רב יוסף, ושם אמר רב חסדא "וכנגד הפתח", וגם כאן לעניין קניין בניין של הפקר אומר רב יוסף שהסיוד או הציור צריכים להיות אמה על אמה ואומר רב חסדא "כנגד הפתח", ומסביר הרשב"ם שהכוונה היא לכותל שכנגדו, ומכאן נלמד שגם שם הכוונה היא להשאיר אמה על אמה זכר לחורבן בכותל שכנגד הכניסה.