טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
הנהו עיזי דאכלו חושלא בנהרדעא – שעורה
"הנהו עיזי דאכלו חושלא בנהרדעא, אתא מרי חושלא תפסינהו והוה קא טעין טובא; אמר אבוה דשמואל: יכול לטעון עד כדי דמיהן, דאי בעי אמר: לקוחות הן בידי. והאמר ריש לקיש: הגודרות אין להן חזקה! שאני עיזי, דמסירה לרועה. והא איכא צפרא ופניא! בנהרדעא טייעי שכיחי, ומידא לידא משלמי" (בבא בתרא, לו ע"א).
פירוש: מסופר: הנהו עיזי [עיזים] שאכלו חושלא [תבואה קלופה] שהיתה שטוחה בשדה בעיר נהרדעא. אתא מרי חושלא תפסינהו [בא בעל התבואה תפסן, את העיזים] והוה קא טעין טובא [והיה טוען הרבה], תובע סכומים גדולים שטען שהזיקו לו העיזים. אמר אבוה [אביו] של שמואל: יכול לטעון עד כדי דמיהן של העזים שתפס, דאי בעי אמר [שאם היה רוצה לשקר היה יכול לומר]: לקוחות הן בידי, ובכח טענה זאת נאמן, אבל לא יותר מכן. ומקשים: והאמר [והרי אמר] ריש לקיש: הגודרות אין להן חזקה ואם כן לא יכול היה לטעון כך! ומשיבים: שאני עיזי דמסירה [שונות הן עיזים שהן מסורות] לרועה, ולכן אינן נודדות בעצמן, ואינן בכלל גודרות, ויש להן חזקה. ומקשים: והא איכא צפרא ופניא [והרי יש בוקר וערב] שאף שהרועה מוציא אותן מחוץ לעיר, מכל מקום בבוקר ובערב הן הולכות לבדן בעיר כל אחת למקומה, ושמא תפסן משם! ומשיבים: הרי מעשה זה היה בנהרדעא ושם טייעי שכיחי [ערבים נוודים מצויים] והם היו חשודים לגנוב את העיזים, ולכן מידא לידא משלמי [מיד ליד נותנים, מעבירים אותן] ואין מניחים להן ללכת לבד (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: שעורה תרבותית שם באנגלית: Barley שם מדעי: Hordeum vulgare
שם נרדף במקורות: שערי
נושא מרכזי: מהו חושלא
לריכוז המאמרים שנכתבו על השעורה הקש\י כאן.
העיזים אכלו לתיאבון גרגירי שעורה קלופה וכפי שמפרש הרשב"ם: "הני עיזי דאכלו חושלא - שעורים קלופים שנכנסו בשדה [וראו] אותה תבואה השטוחה שם לשמש וקיימא לן שן מועדת היא לעולם וכי הויא ברשות הניזק נזק שלם משלמת וכו'". סיפור זה מובא גם במסכת בבא מציעא (קטז ע"א) ושם מפרש רש"י: "חושלא - שעורים קלופים". על "חושלא" כמאכל תאווה לעיזים, המוכנות להסתכן עבורו בסיכון מחושב (עיינו שם), מסופר במסכת חולין (נא ע"א): "ההוא גדיא דהוה ליה לרבינא דחזא חושלא באיפומא, דגר נפל מאיגרא לארעא וכו'(1).
צורת הרבים של חושלא היא כנראה חושלי וכך אנו מוצאים במסכת בבא קמא (ל ע"ב): "... והא רב הונא אפקר חושלי וכו'". רש"י: "אפקר חושלי - שעורין קלופין ששטח איש אחד ברה"ר כדי שיתייבשו והפקירן רב הונא והורה שהקודם בהן זכה". צורת רבים נוספת מובאת במסכת מועד קטן (טז ע"ב): "ההיא איתתא דהוות יתבה בשבילא, הוות פשטה כרעה וקא מניפה חושלאי, והוה חליף ואזיל צורבא מרבנן, ולא איכנעה מקמיה. אמר: כמה חציפא ההיא איתתא וכו'"(2). קאהוט העיר שייתכן וגם בבבא מציעא ובבבא בתרא צריך לגרוס "חושלאי" במקום "חושלא" ביחיד. לאור כך שבפירוש המיוחס לרש"י לא פורשה המילה "חושלאי" בניגוד לכל האיזכורים האחרים של "חושלא" בהם פירשו רש"י והרשב"ם, טען ח. י. קאהוט שהוא לא גרס את מילה זו. הוא מסתמך גם על הרי"ף והרא"ש והריב"ש בתשובות (סי' ר"כ) שלא פירשו.
מדברי הגמרא ביומא (עח ע"ב) משתמע שחושלא היא שעורה קלופה (ניתן להניח שהקילוף מתבצע לצורך הייבוש): "האוכל ככותבת הגסה. בעי רב פפא: ככותבת שאמרו בגרעינתה או בלא גרעינתה? בעי רב אשי: עצם כשעורה, בקליפתה או בלא קליפתה, בלחה או ביבשה? רב אשי לא מבעיא ליה הא דרב פפא גסה איתמר, כל כמה דגסה. רב פפא לא מבעיא ליה הא דרב אשי; לחה שבולת מיקרי, שלא בקליפתה אושלא(3) מיקרי"(4). מפרש רש"י: "אושלא קרי לה - הלכך יבישה בקליפתה הוא דמקרי שעורה". המאירי מפרט יותר: "שעורה שאמרו לענין עצם כשעורה פירושו בקליפתה. שאם תאמר בקלוף אף היא חושלא נקראת ולא שעורה וכן פירשוה ביבישה שאם תאמר בלחה שהיא גסה יותר אף היא שבולת נקראת ולא שעורה".
קאהוט (ערך "חשל") סבר שמקור השם חושלא הוא במילה הערבית "חשל" (خشل) שפירושה יבש(5) והוסיף "ואילו אצל רבותינו ז"ל פירושה שעורה יבשה". קאהוט מציין שתי גרסאות שנראות לו מתאימות יותר לסוגייתנו. הראשונה היא גרסת כת"י אוקספורד ודפוס וואד אלחגארה שבה נכתב "יבישה שלא בקליפתה" דבר המתאים לשם הערבי "חשל" שפירושו "יבש". הוא מעדיף את גירסת רבינו גרשום שבה נכתב "חולשא" שלדעתו פירושה המדוייק בערבית הוא שעורים יבשות. הוא ויתר על ביצוע השינוי המתבקש משום שלא רצה "לשבש כל הנוסחאות אשר בהם הגירסה חושלא". קאהוט מסיים את הערך במילה הסורית "חשלא" שפירושה שעורים כתושים.
שעורים קלופים ישנים נקראו "ערסן" והם שימשו גם לרפואה: "אמר רב יחיאל: ערסן יפה לחולה לרפואתו. מאי ערסן? אמר ר' יונתן: חושלא דשערי עתיקתא דריש נפיא"(6) (נדרים, מא ע"ב). מפרש רש"י: "חושלא דשערי - שעורים ישנים קלופים".
 |
|
 |
שעורה תרבותית - צולמה בסלובניה
צילם: Lucash |
|
שעורה דו-טורית (משמאל) וששה-טורית
צילם: Xianmin Chang |
(1) לסופר, ההוא גדיא דהוה ליה [גדי אחד שהיה לו] לרבינא דחזא חושלא באיפומא [שראה שעורים קלופות מבעד לארובה שבין הגג לבית], דגר [קפץ] דרך הארובה, וכך נפל מאיגרא לארעא [מן הגג לארץ],
(2) פירוש: ההיא איתתא דהוות יתבא בשבילא, הוות פשטה כרעה וקא מניפה חושלאי [אשה אחת ישבה בשביל והיתה פושטת את רגלה ומנפה שעורים] והוה חליף ואזיל צורבא מרבנן ולא איכנעה מקמיה [והיה חולף והולך תלמיד חכם בשביל זה ולא נכנעה מלפניו] להחזיר את רגלה ולפנות לו מקום. אמר: כמה חציפא [חצופה] ההיא איתתא [אשה זו]!.
(3) הגרסה "אושלא" מופיעה רק בשני עדי נוסח ואילו הגרסאות "ערסן" ו"חושלא" מופיעות ב – 10 עדי נוסח (בפרוייקט "פרידברג"). ה"ערסן" מזוהה בגמרא (נדרים, מא ע"ב) כ"חושלא" (מאי ערסן? אמר ר' יונתן: חושלא דשערי עתיקתא דריש נפיא.
(4) פירוש: שנינו במשנה בשיעורי איסורי יום הכיפורים כי החיוב בשל איסור אכילה, חל על מי שאוכל כשיעור כותבת הגסה (פרי תמר גדול). בעי [שאל] רב פפא: ככותבת שאמרו לשיעור אכילה ביום הכיפורים, האם נפח זה נמדד בגרעינתה, כלומר: עם הגרעין או בלא גרעינתה? כיוצא בו בעי [שאל] רב אשי: השיעור שאנחנו קובעים לענין דיני טומאת המת כשעורה, האם מדובר בנפח השעורה כשהיא בקליפתה או בלא קליפתה, וכן האם מדובר בשיעורה כשהיא לחה או ביבשה? ומעירים: רב אשי לא מבעיא ליה [נשאלה לו], לא נסתפקה לו הא [שאלה זו] של רב פפא. ומדוע "גסה" איתמר [נאמר], משמע: כל כמה שהיא יותר גסה, ולכן ודאי שהכוונה היא עם גרעינה. ולהיפך, רב פפא לא מבעיא ליה [נשאלה לו], לא נסתפקה לו שאלתו של רב אשי, כי שעורה לחה שבולת מיקרי [נקראת] ולא שעורה, ואילו שלא בקליפתה כבר איננה נקראת שעורה אלא אושלא מיקרי [נקראת]. אלא ודאי הכוונה לשעורה יבישה כשהיא עדיין בקליפתה.
(5) חיפוש שערכתי במילונים לא העלה שאכן זה פירוש המילה.
(6) פירוש: אָמַר רַבָּה בַּר יוֹנָתָן אָמַר רַב יְחִיאֵל: עַרְסָן יָפֶה לַחוֹלֶה לִרְפוּאָתוֹ. ושואלים: מַאי [מהו] עַרְסָן זה? אָמַר ר' יוֹנָתָן: חוּשְׁלָא דְּשָׂעֲרֵי עַתִּיקְתָּא דְּרֵישׁ נָפְיָא [שעורים ישנות קלופות שמתחילת הניפוי].
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.