מדוע מונעים קטנים מבשר?
הרב דב קדרון
בבא בתרא ס ע"ב
ת"ר: כשחרב הבית בשניה, רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. נטפל להן ר' יהושע, אמר להן: בני, מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין? אמרו לו: נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח, ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח, ועכשיו בטל?
רבי יהושע אמר להם: בני, בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר - שכבר נגזרה גזרה, ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר - שאין גוזרין גזירה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה.
מסביר בעל פנים יפות (ויקרא ב, א) שכיוון שבזכות הקרבנות בקר וצאן על גבי המזבח נתברכו הבקר והצאן, ובזכות המנחות נתברך הלחם, אותם פרושים רצו להימנע מאכילת אותם דברים. מסקנת הגמרא היא שאין אפשרות להימנע מכך לגמרי, אלא עושים במשך השנה דברים מסוימים שהם זכר למקדש, על פי הפסוק (תהלים קלז, ה): "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי".
על פי זה הסביר הרה"ג צבי שכטר שליט"א (בקובץ תורה שבע"פ כרך כ"ב ע' קעה והלאה) שהמנהג לא לאכול בשר ויין לפני תשעה באב מבוסס על אותו עניין של זכירת ירושלים והמקדש, כי להימנע מבשר ויין לזמן קצר זוהי גזרה שהציבור יכול לעמוד בה. ועל פי זה הוא ביאר את ההלכה (בבה"ל רס"י תקנ) שאף על פי שאין דין חינוך ילדים קטנים לתעניות תשעה באב וי"ז בתמוז, כי התעניות הללו עניינן אבלות, ובקטן, אפילו שהגיע לחינוך, אין אבלות. מכל מקום המנהג לא לאכול בשר ולא לשתות יין לפני תשעה באב אינו מדין אבלות, אלא זכר למקדש, ובזה צריך לחנך גם את הקטנים, כמו שפוסק המגן אברהם (תקנא ס"ק לא).
