מדוע יש צורך בהרבה ראיות?
הרב דב קדרון
בבא בתרא סא ע"א
בגמרא מובא מקור מהתנ"ך לכך שמבנה קטן הסמוך לבית נקרא "יציע" או "צלע" או "תא", ולאחר מכן מובא מקור מהמשנה ש"תא" הוא "יציע", ומקשים על כך תוספות (ד"ה ואיבעית) מדוע יש צורך להביא מקור מהמשנה לאחר שכבר יש מקור מהתנ"ך.
הם מסבירים שמצאנו כך גם בעוד מקומות שמביאים ראיות ממקורות שונים, כמו במסכת בבא קמא (צב,ב): "דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים ושנוי במשנה". אמנם תוספות לא מסבירים מדוע יש צורך להביא ראיה ממקורות שונים.
בעל הפירוש יפה תואר על מדרש רבה (בראשית פרשה סח סימן ג) כותב שדרך הדרשנים לדקדק מה צורך לראיה מתורה נביאים וכתובים, וההסבר הרגיל אצלם הוא שבכל דבר שהוא היפך הסברא וההיקש, מביאים חז"ל ראיות ממקורות שונים כדי לחזק את הראיה ולא לשמוע לסברא.
על פי זה הוא מסביר את הנאמר שם במדרש:
רבי פנחס בשם ר' אבהו מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שאין זיווגו של איש אלא מן הקדוש ברוך הוא.
היה צורך להוכיח ממקורות שונים שעניין הזיווג מושגח באופן פרטי ומדוקדק מהקדוש ברוך הוא, כי לפי הסברא אין זה כך. בנוסף לכך הוא מסביר בכמה אופנים ששלושת הפסוקים המובאים שם מתייחסים לסוג שונה של זיווג, וכולם מלמדים שבכל האופנים הכל מושגח בהשגחה פרטית מופלאה.
